פסיקת ההתפשרות

הנה רעיון לפשרה אמיתית בין הימין והשמאל בנוגע לתיקי נתניהו

הרשו לי להציג בפניכם הצעת פשרה לחברה הישראלית. אני מכיר בכך שאיש אינו צפוי להקשיב לה, אבל כבר לימדונו רבותינו כי אף שלא עלינו המלאכה לגמור, אין אנו בני חורין להיבטל ממנה.

הצעת הפשרה שלי באה לפוגג נושא שמאיים לפלג את ישראל: חוקי החסינות האישיים, שעל פי הדיווחים נתניהו זומם לחוקק כדי למלט את עצמו מאימת הדין. כי הרי לפנינו שתי אפשרויות מחרידות ומרחיקות לכת:

אפשרות מחרידה אחת – שפחות מדוברת בתקשורת, ולכן אפתח בה – היא שחוקי החסינות לא יעברו, נתניהו יודח, יהיה פה כאוס פוליטי גדול בזמן שהוא ילך למשפט, ובעוד שנתיים או שלוש הוא יסיים את ההליך המשפטי בזיכוי מהדהד. זו אפשרות לא בלתי סבירה, וחשוב שגם שונאי נתניהו ייקחו אותה בחשבון. כי אם זה יקרה, או אז התחושה של הימין תהיה שמערכת המשפט והפקידים הדיחו ראש ממשלה מכהן, ולא סתם ראש ממשלה מכהן, אלא את אחד החזקים והמשמעותיים שהיו פה. משבר האמון מול המערכת יהיה בלתי נתפס.

תפנימו, זה דבר שיכול בהחלט לקרות: שי ניצן כבר אמר לאחרונה בראיון שתיק 4000, שהוא החמור שבתיקי נתניהו, מתבסס על תקדים משפטי. אז גם אם אתם סבורים שיש בתיק הזה שוחד לכאורה (זו גם התרשמותי האישית, ככל שהיא שווה משהו), ובלי להלאות בפרטים, כמעט כל מומחה משפטי שאני שאלתי, והאמינו לי ששאלתי רבים, אמר שבנושא תקדימי שבו באים לקבוע לראשונה שסיקור תקשורתי הוא מתת, יכולים בהחלט להיות שופטים שלא יזרמו עם העניין. עכשיו דמיינו שתיק 2000 נמוג כבר בשימוע (הערכה שרבים שותפים לה), ותיק 1000 מסתיים בעבירה קלה על חוק המתנות (הרי רבים מסיפורי סכיני הגילוח לא שייכים לקטגוריה הפלילית, אלא לקטגוריית "הדברים הדוחים בהגזמה״), וחשבו על ציבור ענק שראה את נתניהו פורש כשהוא בשיאו וזמן קצר לאחר שקיבל את אמון הציבור ושואל את עצמו, מדוע בעצם? אם היום יש חוסר אמון בפקידים, מה יהיה אז? 

הסכנה מהצד השני חמורה עוד יותר, ונדמה שהגיע זמנם של ימנים ממלכתיים לומר אותה בקול, כדי שיהיה ברור שגם מימין יש רבים האוחזים בעמדה עקרונית זו: החקיקה הפרסונלית שנועדה לחלץ אדם מסוים מלתת דין על מעשיו היא מסוכנת, מקוממת ושערורייתית.

אמת, יש בעיה קשה עם מערכת המשפט. הרי רק על מה שעשה בג"ץ בנושא המסתננים לבד צריך היה לחוקק פסקת התגברות. אמת, העובדה שבג"ץ עשוי לפסול חוק יסוד (הלאום) היא לא פחות ממדהימה וסותרת באופן עמוק את רצון העם. והנושא הזה חייב שינוי עמוק. אבל אסור בתכלית האיסור שמעל השינוי המתבקש, ירחף צילם של תיקי נתניהו. אסור שמישהו יחשוב ששינוי כה עמוק ביחסים בין הרשויות נעשה רק ממניעיו האישיים של ביבי. לא מתקנים עוול בעוול, ואסור לקחת נושא כה דרמטי שדורש ליבון מעמיק בין כל חלקי העם הזה, ולקדם אותו באופן שקוף ובוטה, כך שימנע מנתניהו עמידה לדין.

נדמה לי שהגיע זמנם של ימנים ממלכתיים לומר בקול צלול גם שלא ייתכן שסמוטריץ’, בשם הציונות הדתית, יהיה האיש שמכשיר את האפשרות שביטן, כץ, דרעי ואחרים יברחו מהדין. איזה מסר אנחנו מעבירים לילדינו, אם אדם שחשוד בשוחד יכול להימלט מבית המשפט בחסות בית המחוקקים? הגיע הזמן של ימנים ממלכתיים לומר לנתניהו: אמרת שאין כלום? אדרבה. גם אנחנו לא משוכנעים שהתיקים נגדך חזקים כמו שחלק מהתקשורת אומרת. עמוד למשפט. הישאר בתפקידך, ובמשפט בזק השמע את טענותיך, ערכאה ועוד ערכאה, אם צריך עד העליון. אולי באמת אתה צודק. בשונה מרבים ממבקריך משמאל, אנחנו לא אוטומטיים. הם החליטו להרשיע אותך בכל מקרה. אנחנו לא נהיה תמונת ראי שלהם ולא נחליט לזכותך. נקווה שבית המשפט יעשה זאת. יש מי שהחליט שאתה זכאי ויש מי שהחליט שאתה אשם. אנחנו חושבים שזה מורכב ובעיקר, שלא תפקידנו לפסוק.

הגיע הזמן שגם אנשי ימין יגידו לראש הממשלה: הבטחת לפני הבחירות שלא תחוקק חוקים שיהפכו את הכנסת לעיר מקלט עבורך. עכשיו עמוד בהבטחתך. 

וזו למעשה הצעת הפשרה הלאומית שלי. כדי למנוע מצב שדרעי, ביטן, ליצמן כץ ונתניהו בורחים מעמידה לדין ויוצרים משבר אמון עמוק, מצב שבו אזרחים באמת מבינים שאינם שווים בפני החוק; וכדי למנוע מצב שעוברים כאן חוקי התגברות שלכולם ברור שתכליתם היא לחלץ אדם אחד מדין; וכדי למנוע קרע גדול בעם; וכדי למנוע מצב שבו ראש ממשלה, שאמר שאין כלום בתיקיו ושלא יחוקק חוקים צרפתיים, יחזור בו – כדי למנוע את כל אלה ועוד – על הימין להתחייב שכל פסקאות ההתגברות לסוגיהן לא יהיו רטרואקטיביות, כלומר הן לא יחולו על ביבי, ועל השמאל לאפשר לנתניהו לעמוד למשפט בזק תוך כדי כהונתו, להשלים את יומו בבית המשפט ולהילחם על חפותו, בלי להעביר את ישראל טלטלה שלטונית בשעה שעומדת לו חזקת החפות. במצב זה, ניתן יהיה גם להקים ממשלת אחדות שכחול לבן שותפים בכירים בה, ובמקום שסמוטריץ’ וליצמן ינהלו את המדינה, יעשו זאת נתניהו, גנץ ואשכנזי. 

זה נשמע רחוק. אוהדי ביבי יצטרכו לוותר על התענוג המפוקפק של בריחה חלומית מדין (אלה החיים, חברים), והשמאל יצטרך לחיות עם מציאות הזויה – ראש ממשלה מכהן המנהל משפט. ולאלה שיטענו שזו מציאות הזויה אומר: צודקים. אבל ממשלת ימין צרה עם ראש ממשלה ושרים שברחו מאימת הדין, זו מציאות הזויה יותר. זכרו גם את הדבר הבא: כתב החשדות פורסם לפני הבחירות וחלקים גדולים בעם הצביעו לנתניהו למרות מה שכתוב בו. אסור לזלזל בבחירתם. 

זה הזמן לפשרות גדולות. ראש ממשלה שמנהל משפט בזמן כהונתו זה רע? החלופות האחרות רעות יותר.

שבת שלום.