נקמת הטרקטור

לימודי הנהיגה של ילדיי הציפו בי זיכרון על לילה פרוע, חמישה טרקטורים ואופנוע מעוך

הילדים הגדולים שלי נמצאים על סיפו של רישיון נהיגה, ונזכרתי שבימים ההם, ביישובי הגולן, הטסט היה רק רגע הכרזה רשמי על כך שאתה נוהג, אבל לא באמת חיכו עד אז. השאלה שנשאלה במטעים כשהיה צריך להזיז טרקטור לא הייתה ״למי יש רישיון״, אלא ״מי יודע לנהוג״, ובואו נודה – איזה ילד בכיתה י׳ לא חושב שהוא יודע לנהוג? 

באחת הפעמים בימי הקיץ ההם ברמה, ביקשו ממני לקחת טרקטור עם נגרר גדול ממטע האגסים לתחנת הדלק. לא היססתי כמובן. לא העליתי על דעתי לסרב או להסתייג מכך שמדובר בטרקטור הנושא מטען כה גדול. יצאתי לדרך בעליצות, כשאני נוהג בביטחון רב בטרקטור אדום מסוג ג׳ון דיר, שאליו מחוברת מעין עגלת צינורות השקיה, משהו ענקי שהפך אותי למעין נהג של רכבת קטנה. וכל עוד נסעתי ישר, תיפקדתי לא רע. אבל כשנאלצתי להסתובב, לא הבנתי מה המשמעות של העניין מבחינת הנגרר, והעפתי כעשרים מטר לאחור רכב שעמד לתומו בצומת, כי נהגו ירד להשתין. הרכב לא התהפך אלא פשוט נדחף אחורנית. ראיתי את זה קורה אבל לנסוע רוורס לא ממש ידעתי, בטח לא כאשר עגלה כה ארוכה נמצאת בירכתי, אז המשכתי בדרכי. אמנם בעל הרכב התפלא קצת כשסיים להתפנות והגיע שוב לצומת (הוא לא זכר שהחנה אותו במקום החדש), אבל השריטות הקלות לא הפריעו לו. היה זה רכב עבודה חבוט, לא משהו שהפריע למישהו באותם ימים. 

אלה היו ימים אחרים ואלה היו מעשים שבשגרה. היה טוב, אך טוב שהיה. אני זוכר שהגיע פעם שוטר למטע לקחת שקית עם פירות לביתו (הוא היה חבר של אחד ממנהלי המטע), והבחין בנער שנראה לו צעיר למדי נוהג בטרקטור. את הדיאלוג ביניהם לא אשכח: השוטר שואל אותו אם יש לו רישיון. הנער מביט בו. שנייה של שקט דרמטי. ואז שניהם מתפקעים מצחוק והאירוע מתפזר. קנס כמובן לא נרשם שם.

אבל רגע השיא של ימי הנהיגה ללא רישיון היה בלי ספק אותו ערב שבו החליט שמוליק, בן דודי כאח לי, לצאת עם חבריו לנהיגת לילה. המטעים שוממי אדם בלילה והמפתחות באותה תקופה נשארו בסוויץ', שנאמר: ״פרצה קוראת לגנב וטרקטור מזמין נערים חולי הגה לבוא אליו עם ערב״. חמישה חבר'ה בכיתה י׳ יצאו לדרך, וכשהגיעו, החליטו שארבעה ייקחו טרקטורים ואחד יישאר לשמור בסככה. שמוליק התנדב להישאר לשמור, לתצפת שאיש לא מגיע לאזור. בשלב הזה, החלו ארבעת הנערים לנהוג להנאתם ברחבי המטע. יש משהו מהנה ומיוחד בנסיעות הבתוליות הללו בין עצי הפרי. עברו עשרים דקות של נהיגה שמחה, והנה נפגשו ארבעת הנהגים עם הטרקטורים במרכז המטע. דמיינו מעין צומת כזה, שמכל שביל שלו מגיח טרקטור אחר. וכך עמדו להם ארבעה טרקטורים, ועליהם ארבעה נערים גאים. ברגע הזה, שמוליק, השומר המהולל בסככה, החל להשתעמם. הוא צפה ממרחק בארבעת הטרקטורים העומדים יחד, קינא והחליט להגיע גם הוא. בשביל מה צריך שומר, הוא אמר לעצמו, עלה גם הוא על טרקטור והחל נוסע לכיוונם. זוהי שעת ערב וארבעת נהגי הטרקטורים מזהים לפתע אורות מרחוק. הם מבינים שהם לא לבדם במטע, ומסיקים שמישהו עלה עליהם. אולי זה רכב שמירה כלשהו שדוהר לכיוונם? ברגע הזה, קפצו הארבעה מהטרקטורים המונעים והחלו לברוח משם רגלית, לרוץ דרך השדות בחזרה לביתם. שמוליק, שהיה בתפקיד השומר, הגיע עם הטרקטור ואת מה שראה שם, לא ראתה גם שפחה חרופה על הים: ארבעה טרקטורים עומדים מונעים ללא נהגים בצומת באמצע המטע. איזו מין תאונה מוזרה קרתה פה, הוא שאל את עצמו, שהטרקטורים נשארו במקומם ללא פגע אבל חבריי הנהגים נעלמו? אולי הם ברחו ממשהו, הוא חשב בלי להבין שהם ברחו ממנו, וברגע הזה קפץ גם הוא מהטרקטור המונע והחל לרוץ בשדות. למחרת כאשר הגיע מנהל המטע לשטח הוא לא הצליח להבין מה בדיוק היה במקום בליל אמש, שהותיר אחריו חמישה טרקטורים מונעים בצומת. 

אבל זה לא היה הדבר הביזארי ביותר שאדם ראה כאשר קם בבוקר בגלל תעלולי הנהיגה של שמוליק. באחד הלילות אותה חבורה החליטה לקחת את האופנוע של המורה שלהם לסיבוב. גם אז בן דודי הוביל את הכוח. הם לקחו את האופנוע מחצר ביתו בחסות החשכה והחלו לנסוע. אלא שבצר להם, אחד מהנהגים איבד שליטה על האופנוע, לא דבר מפליא כשמדובר בנער שלראשונה בחייו מנסה את כוחו בנהיגה, והתרסק על הגדר. לנער לא קרה דבר מה משמעותי, אבל האופנוע נפל בצלע הר והידרדר מגובה של שלושה מטרים.

ברגע הזה, הנערים רצו לברוח, אבל שמוליק אמר להם שיש ללמוד מהניסיון של ליל הטרקטורים ואי־אפשר לברוח שוב באופן חסר אחריות. הוא ירד לתחתית ההר וסחב עם חבריו את האופנוע חזרה לכביש. האופנוע היה מרוסק. טוטאל־לוס. מה שנותר הוא שריד אופנוע. אבל הם החלו גוררים אותו בקושי רב לכיוון ביתו של המורה, במשך שעתיים הם גררו את גוש הברזל הזה. כשהגיעו לביתו של המורה, הם לקחו את כיסוי האופנוע וכיסו את מה שנשאר ממנו, והניחו אותו במקום שבו היה לראשונה. עכשיו תחשבו על הבוקר שבו המורה יוצא מביתו, פותח את כיסוי האופנוע כטוב ליבו, ומגלה שבפנים יש אופנוע מרוסק ושבור. מה קרה פה בלילה לעזאזל, הוא שאל את עצמו, איזה כוח שמיימי קימט את אופנועי שנמצא בדיוק במקום שבו השארתיו בלילה ועוד בתוך הכיסוי שלו? 

נסיים בבדיחה יהודית ידועה על אותו אדם שאמר: "תנו לי למות כמו סבא שמת בשנתו, ולא כמו אלה שהיו איתו ברכב באותו זמן וצרחו כמו משוגעים בניסיון להעיר אותו״. סעו בזהירות ושבת שלום.