המתבגר

עוד 25 דברים שעזרו לי להבין שאני מזדקן

1. התחלתי להשתמש לאפרת במוצרים שלה במקלחת. מתברר שפתאום הגעתי לגיל שבו כל הסבונים והשמפואים שלה מעניינים אותי. לא שיש בזה בעיה, פשוט אינני יודע להסביר זאת. יש לי פחות מה להפסיד כנראה.

2. פציעות לא מגלידות יותר. כילד, אם מישהו היה מתנגש בי במגרש, הייתי שולף את הריאה הפגועה החוצה וממשיך לשחק. היום כשמשתעלים לידי, אני מושבת לחודשיים. אני דופק את הזרת בשולחן וזקוק לשבועיים מנוחה. כשהייתי צעיר, השולחן היה נשלח לתיקון אחרי מפגש עם הזרת שלי. היום תנועה לא במקום ואני מבותר.

3. שמתי לב שלפתע אני משתתף בשיחות של נערים זרים. זה נראה לי לגיטימי משום מה. אני מרגיש שאני תורם לשיחה, מעשיר אותם בידע – אז מדוע לא? רק בגלל המבטים המוזרים שלהם?

4. אני אומר לאנשים שאני זוכר אותם כשהם נולדו. כשאמרו לי את זה בילדותי לא הבנתי אף פעם מה הפואנטה. אוקיי, אתה זוכר שנולדתי כי אתה זקן, מה עליי לעשות עם המידע הזה? אבל זה חזק ממני. ילד חוגג בר־מצווה או מתחתן ואני מוצא עצמי לוחש לו בקריפיות: אני זוכר את הברית שלך, יקירי. זה חזק ממני. אני זוכר גם אתכם כשאתם נולדתם. סתם שתדעו.

5. הלאה. איך תדע שהזדקנת? אתה עולה למטוס ומגלה שהטייס בגיל של אחיך הקטן. אשכרה הילד כאפות מהסניף, זה שבא עם נזלת וביקש לשחק גם, הוא מטיס כעת 400 אנשים לווינה, בעוד אתה יושב במחלקת תיירים ומתפלל לטוב.

6. הרופאה שלך צעירה ממך בעשר שנים. עשר פאקינג שנים. היא אומרת לך שאתה צריך אנטיביוטיקה, ואתה רוצה לשאול אם אין גם מישהו מבוגר בסביבה, שיכול להגיד מה דעתו.

7. יש לך ילדים שלומדים על רצח רבין ועל אסון התאומים בבית ספר. מדברים על זה כאירוע היסטורי. דברים שחווית כאדם בגיר הם דברים שהם לומדים כמשהו שקרה בעבר הרחוק.

8. אתה פשוט לא מצליח להבין מה מגניב בסנאפצ'ט.

9. אתה גם לא מצליח להפנים שלהגיד “מגניב” זה לא מגניב. וגם להגיד “גזעי” זה מוזר.

10. אתה מתגעגע לקינלי.

11. יש לך שתי חליפות בארון.

12. הכריות במלון לא נוחות לך.

13. כואב לך הגב כשאתה שוכב.

14. כואב לך הגב כשאתה עומד.

15. אתה מכיר את רוב החברים שלך יותר מעשרים שנה.

16. אתה הולך לדפוק שנ”צ בשבת ומתעורר אחרי ארבעים דקות. משהו ביכולת המופלאה לישון במהלך היום שש שעות ברצף נמוג.

17. כל מה שהילדים שלך רוצים זה שתיסע לשבת ותשאיר להם ״בית ריק״.

18. אתה נשוי כל כך הרבה שנים, שאשתך כבר מתחילה להמציא נושאים חדשים שתוכל להתרגז עליך בגללם. לפני שבועיים (סיפור אמיתי!) הלכתי עם אפרת לטיול קצר של שבת, סתם סיבוב ביישוב, והיא אמרה לי לפתע: תגיד, חנוך, שמת לב שאתה הולך ברעש? אני מה, שאלתי. הולך ברעש, היא חזרה על הטענה המשונה. אתה מרעיש כשאתה הולך. נסה ללכת בשקט. תראי איך אחרי עשרים שנה כל כך עליתי לך על העצבים שההליכה שלי מרעישה לך. כאילו, כמה שקט את מצפה שאהיה, אם הגענו למצב שהפאקינג הליכה שלי מרעישה לך? מה השלב הבא? תשאלי אותי אם הדופק הכרחי, כי זה ממש מרעיש הנשימות שלי וכל הבוג׳רס הזה?

19. אתה קם בבוקר עייף ויוצא ממסעדה רעב.

20. אתם מרגישים שאחד מהשניים קרה: או שהתפריטים במסעדות מודפסים באותיות קטנות מבעבר או שהידיים שלך התקצרו (זו אגב בדיחה של אבא שלי. מי שזה נוגע לו מבין את הנקודה של הידיים).

21. אתם כבר לא יושבים ישיבה מזרחית, ואם ניסיתם לעשות זאת בטעות, זכר לימים אחרים, לא תקומו לעולם.

22. אתם מאמינים שאפשר לקבוע פגישה של שלושה אנשים גם בלי לפתוח קבוצת ווטסאפ.

23. אתה לא מבין מי במסיבה שהגעת אליה הוא הדוד המביך שמספר בדיחות אידיוטיות. ואז מסבירים לך שזה אתה.

24. אתה מסיים כל שיחה ב"תמסרו ד"ש להורים".

25. ד"ש להורים. ושבת שלום.