זיכרונות ממוצב סוג'וד

אחד הדברים הסוערים והסוחפים שקרו ברשת בימי הסגר זה שבני הדור שלי החלו לכתוב בקבוצה מיוחדת בפייסבוק על חוויית לבנון שלהם. זו הייתה התפרצות מפעימה של רגשות שהיו מוכמנים וכל אחד נשא אותם לבדו במסע חייו, וכעת הלוחמים החלו להציף אותם ולשתף בצפונות ליבם. הרבה מאוד שנים ישראל שהתה ברצועת הביטחון ורק כעת, בין היתר … להמשך קריאהזיכרונות ממוצב סוג'וד

שנה של ערבות הדדית

שנת העצמאות הבאה עלינו לטובה, שנת ה־73 של ישראל, תהיה אחרת. מרוב ויכוחים על כן ביבי או לא ביבי, לא שמנו לב שבעשור האחרון נסענו לחו"ל, קנינו, עבדנו ובילינו. גם מבחינה ביטחונית נהנינו משקט יחסי. ייקח הרבה זמן עד שנטעם שוב מסיר הבשר, עד שנקבל את חיינו הקודמים בחזרה. צריך להסתכל על המציאות ביושר: זה … להמשך קריאהשנה של ערבות הדדית

דברים שרואים מהחלון של ריבלין

הימים עודם ימי קורונה, אז נפתח בכמה עדכונים, כפי שנהגנו לעשות פה מאז החלה המגפה. ראשית, מנכ"ל משרד האוצר החל במסיבות העיתונאים האחרונות לכנות את משה בר סימן טוב "ברסי". ואני תוהה: מה קרה נפתחנו פתאום? אה? נגמרה המגפה ולא ידעתי? למה ככה? למה בית זונות? תחושה לא טובה, חברים, ניחוחות של אס"ק, נא להתאפס.  … להמשך קריאהדברים שרואים מהחלון של ריבלין

בלי מסכות

ברגעים הקשים של הקורונה, שעה שהכל נראה אבוד וחסר תכלית, חיפשתי אנשים גדולים להיאחז בהם. תמיד בשעות הקלסטרופוביה הקשות אני עובר על דברים שמנהיגים מעוררי השראה אמרו בעבר, אמירות שייתנו לי כוח גם היום. בתקופה האחרונה למשל, מנחם בגין הוא הדמות שמרימה אותי. ברגעים העלובים ביותר של הסגר, רגעים שבהם הסתובבתי עם טרנינג ותהיתי למה … להמשך קריאהבלי מסכות

אם "הכל לטובה", מה עם הקורונה?

יש כל מיני קואוצ׳רים, שמספרים בסרטונים בפייסבוק איזה שיעור חשוב אפשר ללמוד מהקורונה, ואני אומר: אחלה, למדנו הרבה, ותודה על הכל. אבל מתי מסתיים כבר השיעור המזוין הזה? פסח כעת, והאווירה לא פשוטה, אז בואו ננסה לכבוד החג ללמוד קצת, לשתות מים חיים, אולי זה ירווה את צימאוננו. כי יש מגפה כעת. ורע. ואחד הדברים … להמשך קריאהאם "הכל לטובה", מה עם הקורונה?

הסדר האינטימי שלי

בכל שנה אנחנו אומרים בשולחן הסדר שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, אבל אנחנו לא באמת מרגישים ככה. מאיזו מצרים יש לנו לצאת, בואו? מה היה רע לנו בחיים הקודמים? במה התעסקנו בכלל, בזה שאיל גולן הסיר מאופירה עוקב? אבל בפסח הזה הסיפור אחר. הוא באמת אחר. ברמה העולמית, … להמשך קריאההסדר האינטימי שלי

החיים בניוטרל

זה הטור השלישי מאז פרוץ הסגר, ואפשר לומר בגדול, שאיבדנו את החירות, את הפרנסה, את המסגרות לילדים ואת שמחת החיים. הכל נעלם ברגע. רק התיאבון נשאר. אומר לכם מה המצב הנפשי שאני שרוי בו מזכיר לי: היה לי פעם רופא שיניים שנהג להזהיר אותי יותר מדי לפני שהכאיב לי. זה הטריף אותי. "תקשיב חנוך", הוא … להמשך קריאההחיים בניוטרל

אפיקוגנץ

אתמול בצהריים הלכתי לבקר את אמא שלי, שמסוגרת בביתה כבר ימים רבים. עמדתי במפתן ביתה, במרחק של כמה מטרים ממנה, ושאלתי לשלומה. היא אמרה שבינתיים בסדר, וביקשה לדעת מה יהיה. מה יהיה עם הקורונה ומה יהיה בפוליטיקה. אמרתי לה שעוד מאה שנה היסטריונים יהיו המומים מכך שבזמן שמגפה קשה איימה לכלותנו, רבו מנהיגי האומה על … להמשך קריאהאפיקוגנץ

ממשלת אחדות, עכשיו

אז הקורונה פה והיא פה כדי להישאר, אחושרמוטה להישאר, ואחרי שבועיים שכולנו יושבים עם פיג'מות בבתים, הגיע אריה דרעי לאחד האולפנים וסיפר שהוא מתכנן להאריך את שעון החורף. אתה רציני, אחי? אנחנו לא יודעים איזה יום היום, נראה לך שאכפת לנו מה השעה? תעבור לשעון חול מצידנו, למי אכפת? בהמשך אותו ערב התברר לי שלא … להמשך קריאהממשלת אחדות, עכשיו

וידויו של "בלתי חיוני"

כנראה בגלל ימי הבדידות שנגזרו עלינו, איש־איש ספון בביתו, צף במוחי השבוע שוב זיכרון הילדות הראשון שלי: חושך של שעת ערב מוקדמת בחוץ, אני מתעורר ומגלה שאני לבד בתוך רכב ישן, שנמצא בתוך גן משחקים. באותם ימים, אסביר, היו מביאים לגני השעשועים שלנו ברמת בגולן גרוטאות של מכוניות וטרקטורים ישנים. זה אולי נשמע לכם משונה, … להמשך קריאהוידויו של "בלתי חיוני"

יש מצב שאלוהים חושב על הכל מחדש

אזרחים יקרים, עם שלבדד ישכון, אני פונה אליכם בשעה קשה זו כדי לומר לכם: בלי פאניקההההההה. הקורונה מתפשטת, זה נכון. מזג האוויר מטורלל, גם בזה אתם צודקים, והבנתי גם שאלוהים ניסה בסוף השבוע להעיף את אילת למצרים. וכן, קראתי שיש אסטרואיד שנמצא בדרכו לכדור הארץ. אתם מוזמנים להפסיק לשלוח לי את זה, אני לחוץ גם ככה והקלונקס … להמשך קריאהיש מצב שאלוהים חושב על הכל מחדש

גבר הולך לבידוד

אמרו לי שאחת הסכנות מהקורונה, מעבר לתסמינים עצמם, זה שמישהו ידבר על זה בלי הפסקה עד שימות בגלל המכות שיחטוף. אולי. השבוע הייתה לי הופעת פורים (בשונה מאחרות היא לא התבטלה) בפני איזו חברת גאונים שמפתחים כל מיני דברים שאסור לדבר עליהם. שאלתי אותם בכנות: "חברים, האם הטבע לא התכוון בעצם שנידבק כולנו בקורונה ורק … להמשך קריאהגבר הולך לבידוד

רבנו, התכתשנו, צעקנו, השמצנו

1. ערב לפני הבחירות הופעתי בזאפה הרצליה, ואמרתי לקהל – הערכתי שרובו היה ממחנה המרכז־שמאל – שלמחרת אני לא הולך להצביע. טענתי שהבחירות הן בין סוג של נוכל לסוג של גולם, ושכל אחד יחליט מה טוב בשבילו. זה משפט קצת חריף, כמובן, אבל האמת היא שהייתי מיואש. הייתי משוכנע שיהיה תיקו נוסף ומחריד. שהתוצאות של … להמשך קריאהרבנו, התכתשנו, צעקנו, השמצנו

ניפגש ברביעיות

כשהייתי ילד אבי המנוח סיפר לי בדיחה על אדם שהרופא אמר לו שיש לו בשורה רעה ובשורה רעה מאוד. "תתחיל עם הבשורה הרעה", נאנח האיש. "הבשורה הרעה", אמר הרופא, "היא שנותרו לך 48 שעות לחיות". "אם זו רק הרעה", תהה האיש, "מה הרעה מאוד?". "הרעה מאוד", השיב הרופא, "היא שאני כבר יומיים מנסה להשיג אותך". … להמשך קריאהניפגש ברביעיות

מריבות עושים באהבה, או לא עושים בכלל

עוד יומיים בחירות ובכל מקום מנפחים לכם את השכל עם ניתוחים, המלצות וויכוחים. ובכן, לא פה. תודה, אבל לא תודה. אני, במקום פוליטיקה, החלטתי להזמין אתכם ללמוד יחד ולהתעמק לזמן קצר במקורות היהודיים שלנו, כדי להיזכר כמה חשובה היא האחדות. הנה למשל דבר נפלא שאמרו חז"ל בספר במדבר רבה. אני מפציר בכם להתייחס לטקסט הנפלא … להמשך קריאהמריבות עושים באהבה, או לא עושים בכלל

הוויכוח שלי עם יאיר גולן

זה טור על שני דיאלוגים: אחד עם אפרת; והשני עם ח"כ יאיר גולן. שניהם העסיקו אותי בשבוע שעבר. זה התחיל בשבת, כאשר אפרת עברה על כל מיני ארגזים ישנים ושקעה בנוסטלגיה. בין היתר היא הראתה לילדים תיק עבודות שהכנתי בגיל 22 כדי להתקבל כקופירייטר למשרדי פרסום. היו שם כל מיני סיסמאות שניסחתי כפרילנסר למשרד פרסום … להמשך קריאההוויכוח שלי עם יאיר גולן

משחקי הכיס

1. בגלל שבוטלה לנו נסיעה לחופים טרופיים שתיכננו בקפידה לכבוד ימי ההולדת של אפרת ושלי, החלטנו להתפנק במלון נחשב, ולא משנה הכסף. ביררנו בקרב מביני דבר וקיבלנו כמה שמות, אחד מהם היה מלון בראשית במצפה־רמון (כדי למנוע לזות שפתיים אציין ששילמתי כאחד האדם). המלון עצמו לא איכזב: המכתש אדיר ביופיו, האיילים שמסתובבים במתחם מרחיבי לב … להמשך קריאהמשחקי הכיס

למה לא כתבתי כלום על נעמה יששכר

אשרי ומה טוב חלקי שלא כתבתי מילה על נעמה יששכר כשזאת הייתה בכלא ברוסיה. עשיתי זאת כהסקת מסקנות מהשטויות שכתבתי כאשר גלעד שליט היה בשבי. הבעיה היא שאני כמעט היחיד שהסיק מסקנות. כל היתר עסקו בהפיכת נעמה במהירות לנושא לאומי, ואז מיד עם חזרתה – להלקאה עצמית על כך שהיא הפכה להיות נושא לאומי. עניין … להמשך קריאהלמה לא כתבתי כלום על נעמה יששכר

תנועת ההתיישבות

לפני כ־20 שנה באתי לאורי אורבך ז"ל הביתה (איזה איש וכמה הוא חסר פה), כדי לדבר על טור פרשת שבוע שאולי אכתוב בעיתון הילדים 'אותיות'. אורבך התגורר אז בבניין דירות צנוע בשכונה ירושלמית, שהייתה ברובה חרדית. נכנסתי לדירה הלא־גדולה שלו, ושאלתי אם טוב לו בבית הזה, אם לא בא לו לצאת מירושלים ולגור בבית עם … להמשך קריאהתנועת ההתיישבות

ואז הגיע הרגע שבו ריחמתי על בן גביר

מיד אנסה להסביר למה אם הבחירות היו נערכות היום לא הייתי הולך להצביע, אבל לפני כן משהו מוזר שקרה לי בשבוע שעבר: ריחמתי על איתמר בן גביר. ראשית, כדי שלא יהיו טעויות: אם יש סיבה שבגללה אולי כן אצביע בסוף לימינה, זה כדי לגמול לנפתלי בנט על שחסם בגופו ממש את הכהניזם מלבוא בשעריה של … להמשך קריאהואז הגיע הרגע שבו ריחמתי על בן גביר

שיחה ליד האח

לפני כמה שנים המצאתי פורמט חדש שיכול להתחרות ב’האח הגדול’: אתה לוקח 20 אנשים ומכניס אותם לתוך וילה גדולה בלי מצלמות. הם חיים בבית מאה יום, אוכלים, שותים ושוהים שם כשהם מנותקים מהעולם – ומשוכנעים שכולם צופים בהם. אלא שבמציאות, האירוע לא מצולם. לאחר מאה יום הם יוצאים מהבית, בטוחים שהם הכי מפורסמים בארץ – … להמשך קריאהשיחה ליד האח

גולש ספות

שעת צהריים, אני יושב באתר הסקי המדהים בפסגות הפירנאים, מאות קמ"ר של שלגים מופלאים פרוסים סביבי, הנוף עוצר נשימה והשמש מאירה בקרניה את כל הלבן הטהור הזה. עד היום הזה מעולם לא עשיתי סקי והנה אני יושב פה מאושר, אחרי ארבע שעות רצופות של גלישה. גלישה באייפון, כמובן. איזה וויי־פיי יש פה באתר, חברים. אגדה.  … להמשך קריאהגולש ספות

מדריך הטרמפיסט

1. לפני כמה שנים עצרתי טרמפ למישהו יום אחרי יום. זה היה מוזר, כי זכרתי שיש לו רכב. ביום השלישי שראיתי אותו בתחנה עצרתי שוב ובנסיעה שאלתי מה הסיפור. הוא הסביר ששללו לו את הרישיון. למה שללו לו? הישארו איתנו. 2.  אני לא מרשה לילדים שלי לנסוע בטרמפים. זה מסוכן. עד כדי כך אני חושש … להמשך קריאהמדריך הטרמפיסט

דילמת הקרמבו

1. שאלה לפרופ׳ יורם יובל, שהוא בעיניי אדם ראוי ומוערך ביותר: האם לדעתך, ונסה להיות כן עם עצמך, הצלחת במהלך כל פעולות המחאה שלך נגד נתניהו – הטורים החריפים, הסרטונים המעט־תמוהים והמאהל הנוכחי שהקמת ליד הכנסת – לשכנע אדם אחד לשנות את דעתו? בתור מי שמכיר את נבכי נפש האדם, שאל את עצמך: האם יש … להמשך קריאהדילמת הקרמבו

הטעויות שעשינו בדרך לעסקה גרועה

כמה חודשים אחרי שגלעד שליט חזר מהשבי, שאלתי מישהי שהכרתי מהמטה לשחרורו אם כבר יש לו חברה. "אני לא יכולה לספר לך דבר כזה", השיבה. "מה את סחה", אמרתי, "פתאום הוא לא הילד של כולנו?" כשגלעד שליט היה בשבי חמאס חשבתי עליו הרבה. הייתי אובססיבי למצבו. כל הזמן דמיינתי שהוא באיזה בור חשוך בעזה ומחבלים … להמשך קריאההטעויות שעשינו בדרך לעסקה גרועה

מה הזמן מטקטק לי

לא יודע אם שמתם לב, אבל לפעמים הווייז מציע לך לשוחח עם אנשים שנוסעים במסלול שלך. בי נשבעתי: יש ביישומון אופציה כזו להיכנס לצ'ט עם "חברים לדרך". ואני שואל: כמה בודד אתה צריך להיות כדי להשתמש באפשרות הזאת? כמה נואש לשיח וצמא לקומוניקציה אתה, אם בחרת להיכנס לפורום של הווייז ולכתוב: "אז מה קורה חברים, … להמשך קריאהמה הזמן מטקטק לי

כבוד הרב, מה עושים עם ביבי?

זה יהיה טור קצת אחר ברשותכם. הסיבה לכך היא שאני נבוך. זו האמת. כבר ימים ארוכים אני מסתובב בתחושה קשה. ראש הממשלה שלי, אדם שאני מעריץ את יכולותיו וסבור כי הוא רתם את היכולות הללו לטובת ביטחון וכלכלת ישראל בצורה מרהיבה – חשוד בעבירות קשות. קראתי את כתב האישום במלואו ונחרדתי. מצד שני, הרבה מאוד … להמשך קריאהכבוד הרב, מה עושים עם ביבי?

יד הגורל

אחרי שהפסיד במשחק הראשון, רפאל נדאל נמצא עכשיו בנקודה טרגית מבחינתו. אף שהגיע לטורניר סוף השנה כמי שמדורג מקום ראשון בעולם, התוצאה במשחק השני היא 0:1 למדבדב במערכות, ו־1:5 במערכה השנייה עם נקודת משחק. לא צריך להיות עמוס מנסדורף כדי להבין שאי־אפשר לחזור מ־1:5, בטח לא מול שחקן עם הגשות כמו של מדבדב, שחקן רוסי … להמשך קריאהיד הגורל

שבת אחת, שלעולם לא אשכח

אף שלא קרו בה אירועים גדולים במיוחד, ועברו מאז קצת יותר מ־30 שנה, אני זוכר כל פרט מאותה שבת במגדיאל. כל מה שהתרחש בה, מכניסת השבת ועד צאתה, התגבש לכדי אחד מזיכרונות הילדות היפים שנותרו לי משבת עם אבא שלי. אולי זה קשור לכך שבאותה שבת הייתי הבן היחיד שהתלווה אליו (יתר אחיי נשארו בישיבה), … להמשך קריאהשבת אחת, שלעולם לא אשכח

הנביא עמוס

אולי בגלל המקום הפטריוטי שבו גדלתי, ואולי בגלל איזה דפק נפשי אחר, כל חיי אני מקנא, קנאה עמוקה ממש, באנשי ביטחון שחייהם מוקדשים למען ישראל. האלוף במיל' עמוס גלעד הוא אדם כזה. אין כמעט צומת ביטחוני דרמטי בעשרות השנים האחרונות שהוא לא היה מעורב בו. תמיד שקול, תמיד נבון, ולא אחת הולך נגד הזרם ומוכן … להמשך קריאההנביא עמוס

מרק אדישים

צפיתי לאחרונה בכל פרקי "המתחזים" של חיים אתגר, והחלטתי לא להאמין גם לפוליטיקאים יותר. אבל לפני כן, קרה לי משהו מוזר: הפסיק להיות לי אכפת אם יהיו בחירות. לפני כמה חודשים יכולתי להישבע לכם שבחירות שניות ברצף הן אסון לחברה הישראלית ולמקום שאנחנו גרים בו. שקלתי אפילו ליזום מחאה ציבורית. והנה עכשיו, אולי הולכות להיות … להמשך קריאהמרק אדישים

מחובר

ביום כיפור האחרון חזרתי לישיבה שבה למדתי בנעוריי. זו הישיבה שעליה כתבתי דברים לא פשוטים בספרי הראשון, דברי כאב נוקבים, הישיבה שבסדרה "מחוברים" הראיתי כיצד בתמונת המחזור שלי, מישהו השחיר את פרצופי. חזרתי ובראשית דבריי אומר זאת: כשנכנסתי לבית המדרש וליבי הלם, בני הישיבה ורבניה האירו לי פנים. לאור ההיסטוריה המשותפת לי ולישיבה ולמסע הייסורים … להמשך קריאהמחובר

ההיגיון של חוסר ההיגיון

בימים האחרונים, באווירת כסה, עשור ויתר החגים המידפקים על פתחנו, התעורר חשקי להגות קצת בדברי תורה. זה קרה גם בזכות ד"ר מיכה גודמן, שכתב מאמר נפלא על התלמוד הבבלי ובשבח המתודה שלו, שלא עוסקת בשורה התחתונה בלבד, בפסקי ההלכות, אלא נהנית ללבן את המחלוקות, להבין את הנראטיבים השונים, ובפשטות: ללמוד. כמה יפה השיעור הזה שמלמדים … להמשך קריאהההיגיון של חוסר ההיגיון

קריסת השּופּוני

בשבוע שעבר הזמנתי בעמוד הפייסבוק שלי חיילים בודדים שאין להם היכן להיות בחגים לכתוב לי על כך, והבטחתי לחבר אותם למשפחות שברצונן לארח חיילים. אחרי שעה היו לי כ־700 פניות ממשפחות שישמחו לארח. אנשים טובים מכל הארץ שכתבו לי שהם מוכנים, שיהיה כשר אם צריך ושהם יכולים לקחת את החייל ולהחזיר. האינבוקס שלי התמלא באהבת … להמשך קריאהקריסת השּופּוני

הצִרצוּר הוא בשבילי

יש רגעים כאלה בחייו של הורה, שבהם פער הדורות בינו לבין ילדיו מכה בו במלוא העזוז. יום שישי, אני ברכב, משמש כנהג מלווה של ילדתי האהובה, נהגת חדשה בישראל. היא נוסעת להנאתה. זו הרי הרגשה מיוחדת עבור אדם צעיר, לנהוג את קילומטריו הראשונים. תחושה עילאית כזו. באופן ספציפי היא מבקשת לנהוג כל כך הרבה, שאני … להמשך קריאההצִרצוּר הוא בשבילי

זמן לתקן

פוליטיקאים יקרים, מימין ומשמאל, עכשיו כשהכל מסתיים עליכם לתקן את מה שקלקלתם. לא נסלח לכם אם שוב תפזרו את הכנסת בלי סיבה. לא נסלח לך, מר נתניהו, אם תיזום מהלך כזה בשנית ולא נסלח גם לחבריך ונגרריך אם הם יזרמו עם המהלך. לא נסלח גם לך, מר גנץ, אם בשם פסילה אישית תתעלם מרצון העם … להמשך קריאהזמן לתקן

מחפשים את האמצע

זו הייתה שנה שבה גיליתי על עצמי דבר עצוב: אינני באמת בן תרבות. ואיך גיליתי את זה? במוזיאונים. היינו בלונדון למשל, וכמקובל אצל תיירים המחשיבים עצמם בני אור, הלכנו למוזיאון המדע ולמוזיאון הטבע. וברור לי לגמרי כי שוחר תרבות הרואה עצמו כיצור תבוני אמור ליהנות מהשפע האינטלקטואלי והיפעה התרבותית הזאת. ובאתי בראש פתוח. באמת. אלה … להמשך קריאהמחפשים את האמצע

זיגמונד ואני

יצאתי הרגע מהמקלחת, ואני חייב להודות שיש לי קושי מאוד גדול להבין ברזים חדשים. נכון, גם במקלחות פשוטות עם שני ברזים אני תמיד מתבלבל בין החמים לקרים, אבל לפעמים יש קונסטרוקציות של מדעני חלל. אתה מגיע לאיזו דירה או חדר במלון, ומגלה שיש שם איזה 60 צירופים אפשריים. ממקום אחד אתה שולט בזרם; ידית אחרת … להמשך קריאהזיגמונד ואני

מונקי ביזנס

כילד בגולן היה לי בבית חתול אצילי בשם אולסי, שהיה יצור אינטליגנטי שידע לפתוח לבד את הארונות כשהיה בהם אוכל, והיה לי גם כלב שקראו לו מיקי, שהיה טמבל מתוק שאספתי מחצר בית ספר. אהבתי את שניהם מאוד, אבל החלום הגדול שלי באותם ימים היה אחר: לקבל מפתח לפינת החי. רק למתי מעט הייתה זכות … להמשך קריאהמונקי ביזנס

ואז, על הסירה, הסלולרי החל לזמזם

רגע מוזר, מהסוג שהחיים על פני האדמה הזו מייצרים לפעמים, גרם לי לצאת ממימיו המתוקים של עוד אחד מהאגמים היפים במיאמי, עיר שלוחמי סביבה טוענים שתיעלם עוד כחמישים שנה, כדי לראות בסלולרי הרוטט שלי שהיה פיגוע בכניסה לאלעזר, מקום מגוריי. פיגוע דריסה סמוך לתחנה שבה עומדים גם ילדיי. שני פצועים ממשפחה מתוקה מהיישוב, שה׳ ישמור … להמשך קריאהואז, על הסירה, הסלולרי החל לזמזם

סליחה, יש לך את זה במידתיות יותר גדולה?

אף שחולל כותרות, זה אינו סיפור ״גדול״, אבל בעיניי הוא בכל זאת חשוב, בעיקר בגלל שהוא מסמל את מה שאנחנו הולכים ומאבדים כחברה: היכולת לסלוח. היכולת להכיל טעויות. בשבוע שעבר סערה הברנז׳ה – ולפרק זמן קצר סערו גם עמודי החדשות הפנימיים – לאחר שהתברר שבמסגרת צילומי ״מחוז ירושלים״ בתאגיד, סדרה שליוותה אנשי משטרה בבירה, הושתלו … להמשך קריאהסליחה, יש לך את זה במידתיות יותר גדולה?

גבולות חופש הבידור

בשישי שעבר התחלתי קורס נהיגה מונעת, ובזמן הקראת השמות המורה ציין שבעבר שילם כדי לראות אותי בהופעה. השבתי שאני מוכן לשלם כדי לא לראות אותו כעת. סתם. לא אמרתי זאת. ויתרתי על הבדיחה, כי לא הייתי בטוח שהיא במקום (מדובר אגב באדם נחמד, שמעביר את החומר בצורה מעניינת בהתחשב באמת המרה: פורמלית, הוא העונש שלנו). … להמשך קריאהגבולות חופש הבידור

דרכי נֹעם, הא?

פעם נהגו לומר על אנשים לא אפויים, שהם לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. מאז,ֹ הפתגם התפתח. הנה מקבץ מלבב, לשירותכם: הוא לא הפיצה הכי אישית. לא הדובון הכי אכפתלי. לא השולחן הכי ערוך. לא הטחינה הכי גולמית. לא היורם הכי גאון. לא הגל הכי גדות. לא התפוצ'יפס הכי טבעי. לא המגבון הכי לח בחבילה. לא … להמשך קריאהדרכי נֹעם, הא?

תראו מי שמתברבר

תצטרכו להאמין לי שזה דבר קשה מאוד לאנשים כמוני, שסובלים מחוש התמצאות מזעזע, להסביר עד כמה הם לא יודעים לנווט. איכשהו, תמיד נראה שאנחנו מגזימים, תמיד אנחנו מפתיעים את בן או בת שיחנו בחוסר האונים שלנו. "אבל אתה כל יום שם, מה זאת אומרת התברברת בדרך", או "לא הבנתי איך הווייז בילבל אותך, מה זה … להמשך קריאהתראו מי שמתברבר

תג ממיר

רפי פרץ. מה שהעציב אותי בדיבור הנגוע של הרב פרץ על טיפולי ההמרה, זו ההבנה שיש לחלקים לא קטנים במגזר שממנו אני מגיע לעשות דרך ארוכה כדי להבין את מה שהעולם הליברלי כבר הבין מזמן, וכדי לקבל באהבה כל אדם. לא חשתי זעם על פרץ, משום שאני מכיר לצערי רבים כמותו ואני יודע שהזעם שלי לא … להמשך קריאהתג ממיר

בכי תמרורים

נהגים יקרים, ה׳ עימכם. אני מודה שלא הייתי ער לבעיה הזו בכלל וזה אולי קצת לא הוגן לפנות אליכם רק כעת, כשהנושא נוגע בי אישית, אבל בשבועות האחרונים אני נהג מלווה של בתי שעברה טסט בשעה טובה, ושמתי לב שהבעיה העיקרית של נהגים חדשים אלה אנחנו, הנהגים הוותיקים. עם הדרך הם מסתדרים, עם הצמתים, הכיכרות … להמשך קריאהבכי תמרורים

פאנץ' בננה

הצטרפו אליי למסע קצר ומעט אסוציאטיבי בין חקר פאנצ'ים, סרט דוקו מדהים ושורש המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי. נתחיל בפאנצ׳ים, ליתר דיוק עם שניים מהקשים שבהם. אבל חשוב להבין את הרקע: מקורם של שני הוואן־ליינרים הללו, בניסיון לעלוב באיזו קהילה דרומית בורה באמריקה, מסוג המקומות החלשים והנבערים האלה שאנו לא מספיק מכירים, לאחר איזה … להמשך קריאהפאנץ' בננה

אכן קן

לא בשביל להישמע זקן או משהו, אבל זה באמת נהיה קשה להסביר לצעירים איך היה פה פעם, כשהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה. ומה שעוד יותר קשה להסביר זה כמה מרגשת הייתה האפשרות שיראו אותך בערוץ הזה. מאחר שעד הווידיאו לא הייתה יכולת להקליט תוכניות או לצפות בהן לאחר מכן ברשת – אם הייתה אפשרות שיראו … להמשך קריאהאכן קן

חופש החיבור

את "חזרה בלי תשובה", ספרו החשוב והמרתק של דוקטור מיכה גודמן, התחלתי לקרוא ביום ההילולה במירון, סיימתי ביום שבו התקיים מצעד הגאווה בתל־אביב, ושמתי לב לדבר מעניין: אף שבמצעד הגאווה יש רבים שסבורים (לא בלי מידה של צדק) שאלה שנמצאים בהילולה במירון לא מקבלים אותם ואולי אף מחפשים (דרך שלוחיהם בפוליטיקה) לפגוע בהם ולמנוע מהם … להמשך קריאהחופש החיבור

החֵימר שממנו חלומות עשויים

אני יושב בשורה השביעית באצטדיון פיליפ שאטרייה, שמארח את תחרות הרולאן גארוס. כעשרה מטרים ממני, על המגרש, יושבת המדורגת ראשונה בעולם, נאומי אוסקה, שהייתה היפנית־אמריקאית הראשונה שזכתה בגרנד סלאם. מאז שראיתי את דמעותיה בטלוויזיה, במשחק שבו זכתה באליפות ארה״ב, אני עוקב אחריה בסקרנות. יש לאוסקה הגשה וחבטות כף יד אדירות, אבל ברגע הזה אני שואל … להמשך קריאההחֵימר שממנו חלומות עשויים

גבירותיי ורבותיי, מהפך

בשבועות האחרונים קראתי כאן להקמת ממשלת אחדות. זה אולי ידהים אתכם, אבל לא הייתה לקריאתי השפעה. מדוע זה לא קרה? הסיבה היא בנימין נתניהו. זה לא בהכרח ״אשמתו״, אבל הוא הסיבה לכך שזה לא קרה, וכל עוד הוא יהיה בראשות הליכוד, לא תהיה אחדות. וחשבתי בימים האחרונים שמי שכמוני חושב שישראל צריכה אחדות, צריך להצביע … להמשך קריאהגבירותיי ורבותיי, מהפך

פסיקת ההתפשרות

הרשו לי להציג בפניכם הצעת פשרה לחברה הישראלית. אני מכיר בכך שאיש אינו צפוי להקשיב לה, אבל כבר לימדונו רבותינו כי אף שלא עלינו המלאכה לגמור, אין אנו בני חורין להיבטל ממנה. הצעת הפשרה שלי באה לפוגג נושא שמאיים לפלג את ישראל: חוקי החסינות האישיים, שעל פי הדיווחים נתניהו זומם לחוקק כדי למלט את עצמו … להמשך קריאהפסיקת ההתפשרות

לקשור את הקצוות

כשהיינו בכיתה ב' או ג' הביאו לבית הספר מרצה שחזר מאתיופיה מסיור אצל אחינו היהודים, שחיו שם בגולה הדוויה. הימים ימי טרום מבצע משה ומבצע שלמה, והשמועות על קהילות יהודיות ממוצא אתיופי החלו להתפשט. המרצה הביא עימו שקופיות והראה לנו כיצד באתיופיה אכן יש קהילות עם בתי כנסת ומנהגים יהודיים. הוא היה נרגש, ודיבר על … להמשך קריאהלקשור את הקצוות

נקמת הטרקטור

הילדים הגדולים שלי נמצאים על סיפו של רישיון נהיגה, ונזכרתי שבימים ההם, ביישובי הגולן, הטסט היה רק רגע הכרזה רשמי על כך שאתה נוהג, אבל לא באמת חיכו עד אז. השאלה שנשאלה במטעים כשהיה צריך להזיז טרקטור לא הייתה ״למי יש רישיון״, אלא ״מי יודע לנהוג״, ובואו נודה – איזה ילד בכיתה י׳ לא חושב … להמשך קריאהנקמת הטרקטור

לבחור להתמקד בטוב

ארבעה קורבנות ישראלים היו בסבב הלחימה האחרון: חרדי, ערבי, חילוני ודתי. לכל הפחות מדובר בסימבול. כי בעוד לנו המריבות הפנימיות נראות תמיד מאוד חשובות ודחופות, את אויבינו זה לא מעניין. הם לא רואים את ההבדלים בינינו. הם יורים על כולם. בסוף זה עניין של בחירה. אפשר לחפש תמיד את קבוצת החרדים שעושה מנגל ביום הזיכרון. … להמשך קריאהלבחור להתמקד בטוב

כל העימות, רק העימות ושום דבר מלבד העימות

לפני כמה ימים פגשתי בחור חרדי צעיר בבית דפוס ירושלמי. הוא ניגש אליי בעיניים נוצצות. סיפר שהוא בן 20, עוזר פה בעסק לקרוב משפחה ומעת לעת גם חוטא בכתיבה. הוא ביקש טיפים ככותב. לשאלתי, הוא הסביר שרשמית הוא רשום בישיבה, אבל הוא לא בנוי ללמוד כל כך הרבה, אז הוא החל לעבוד קצת ומחפש אתגרים … להמשך קריאהכל העימות, רק העימות ושום דבר מלבד העימות

חופשי זה לגמרי לבד

נו, אז איך עבר החג? הרי היו כמה ימים יפים בלי גשם, נהניתם מהם או שנכנעתם ללחץ החברתי ויצאתם מהבית? לא באמת, לא כהתרסה, אני חייב להבין: מה לעזאזל רע לאנשים בבית, שברגע שיש חופשה הם נסים ממנו? כל כך הרבה השקעתם בביתכם כדי שיהיה נוח והנה יש כמה ימי חופשה – למה אתם חייבים … להמשך קריאהחופשי זה לגמרי לבד

רק האיחוד יכול

מהר"ל מפראג מביא הוכחה מקורבן פסח על חשיבות האחדות. בין היתר הוא מראה כיצד הצטווינו לאכול את כולו ("על כרעיו ועל קרבו") ולא בחלקים, ולעשות זאת במקום אחד ("בבית אחד יאכל"). "גדול השלום", אמרו רבותינו, "שכאשר ישראל מאוחדים הם מנצחים את אויביהם". המדרש גם מביא הוכחה מבני דורו של אחאב, שהיו עובדי עבודה זרה, אך … להמשך קריאהרק האיחוד יכול

ישראל רוצה אחדות

יום לאחר הבחירות נפגשנו בטעות. משום מה, התחושות שלנו היו דומות. לא היה מישהו מאיתנו שחש מנצח או מפסיד. אבל הייתה לנו דאגה משותפת. נתחיל מהשורה התחתונה: לדעתנו יש תוצאה אחת ברורה ומובהקת באמת לבחירות הללו – והיא שישראל רוצה אחדות. ומסיבה זו החלטנו כעת, עד כמה שניתן בצניעות, לפנות בשם הרוב המתון במדינה הזו, … להמשך קריאהישראל רוצה אחדות

שטיפת מוח

זהו זה. זה נגמר. עברנו מתקופת קמפיין הבחירות לגועל נפש של אחרי, לעסקנות הפוליטית של הגושים, לספקולציות, לתקיעת הסכינים, לשמחה לאיד ולחוכמה שבדיעבד. הבשורה הרעה היא שגם זה לא כיף גדול; אבל הבשורה הטובה היא שהחרא האמיתי מאחורינו. אולי יהיו בחירות נוספות בקרוב, אבל בינתיים אפשר לנשום. וזה זמן טוב להתנקות קצת. להתנקות באמת. לטהר … להמשך קריאהשטיפת מוח

אנשים, אחים אנחנו

יש לי הערכה גדולה אל מי שמתכוונים להצביע לנתניהו. יש היגיון בלבחור במועמד שיש לו ניסיון מוכח, מועמד שהמדינה בתקופתו שיגשגה והייתה מקום בטוח לחיות בו, מדינה שלמרות שלא התפתתה להרפתקאות מדיניות מסוכנות זכתה לחיבוק חם על ידי מנהיגי העולם. והתיקים המשפטיים? הרשויות יטפלו בנושא בקצב שלהם, מדוע להיחפז? אני מבין גם את מי שמצביע … להמשך קריאהאנשים, אחים אנחנו

דרמה אנד בייס

זה לא טור כזה של מי שאהב את נתניהו והתפכח, משום שהערכתי את נתניהו כשנבחר לראשונה ב־2009 ואני עדיין מעריך אותו מאוד. חשבתי ב־2009 שהוא מנהיג דגול עם פרספקטיבה רחבה, אדם שלא ייטול סיכונים מיותרים ולא ישחק בביטחוננו, ואני חושב שהוא הוכיח זאת בעשר השנים האחרונות. הוא לא נכנע ללחצים ולא להרפתקאות מדיניות מפוקפקות, אבל … להמשך קריאהדרמה אנד בייס

פחדתי על הבית שלי, על רמת הגולן. לא עוד

כאשר צפיתי בראש הממשלה מעניק לנשיא ארה"ב יין מרמת הגולן, בסיום הטקס בבית הלבן, עלו דמעות בעיניי. אני זוכר היטב איך הקימו את היקב הראשון ברמה. אבא היה אז אחראי על הכשרות. עד היום אני שומר בקבוק אחד ששמו של אבא חתום מאחור (אני מקווה לפתוח אותו כשבני הקרוי על שמו יעמוד תחת החופה). היינו … להמשך קריאהפחדתי על הבית שלי, על רמת הגולן. לא עוד

יאללה, עפתי מפה

כשהייתי בכיתה ד׳ מישהו מבית הספר נכנס להתקף צחוק בטקס יום השואה. הוא אמור היה להקריא פרק מתהילים, אבל החל לצחוק. הסיטואציה הייתה מבעיתה: מאתיים תלמידים בחולצות לבנות מביטים בו נוהג בזלזול בטקס כה עצוב. אני דווקא הסתכלתי עליו ברחמים. חיבבתי אותו, ותהיתי כיצד יוכל להיחלץ מהמצר, שהרי התקף צחוק, כידוע, רק מתגבר כשמנסים ללכת … להמשך קריאהיאללה, עפתי מפה

לדרבי חוקים משלו

בבחירות הקרובות אצביע לימין החדש בגלל אבא שלי. אבל לפני שאסביר זאת, ברשותכם, אומר משהו עקרוני ביחס לבחירות הקרובות, משהו שהמפלגות והתקשורת מנסות להצניע, משיקולי רייטינג ועניין: הבחירות הקרובות הן הבחירות הכי לא גורליות שהיו למדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. ההבדלים בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, אינם גדולים, ועתידו של נתניהו ממילא יוכרע … להמשך קריאהלדרבי חוקים משלו

הרגע הזה, שבו אבא שלך נותן לסוס לשתות יין

בשנים ההן, כשהתחפושת הכי שנונה הייתה להתחפש ל״שום דבר״ (שרשרת שום ועיתון "דבר"), וכשכולם הכינו את התחפושות בעצמם, היה לי חבר טוב, שמכיתה א' עד ה׳ התחפש לקאובוי. כמה ימים לפני פורים בכיתה ו' לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו שלדעתי כדאי שהפעם יגוון. לא רציתי שזיכרונות ילדותו מפורים יהיו חדגוניים כל כך. הוא אמר שאני … להמשך קריאההרגע הזה, שבו אבא שלך נותן לסוס לשתות יין

זה כל הקוסמוי

בכניסה לבית הישראלי בקופנגן יש שלט מתוק שכתוב בו: "ברוכים הבאים לבית הישראלי. אנחנו אוהבים אתכם כמו שאתם״. זו הפעם הראשונה שלי בתאילנד, ומעבר ליופי הבלתי נתפס שעיניי גומעות פה, יש משהו שחשוב לי לכתוב. אם תרצו, מסר שחשוב לי להעביר. כי יש לנו הרי נטייה להוציא שם רע לעצמנו ולמטייל הישראלי. להשחיר את פניו … להמשך קריאהזה כל הקוסמוי

ההצעה הפוליטית שקיבלתי מאורן חזן

בישיבת מרכז הרב למד פעם בחור, טוריצקי שמו, שהיה לו אוטו ישן מאוד שלא היה בו רוורס. כלומר במקור היה בו רוורס, אבל בגלל תקלה, לא ניתן היה לשלב את מוט ההילוכים לרוורס. העניין הוא שהאוטו היה כה ישן, שבמוסך לא הסכימו לתקן אותו. אבל טוריצקי אהב את הרכב ששירת אותו נאמנה בנסיעות הקטנות שלו … להמשך קריאהההצעה הפוליטית שקיבלתי מאורן חזן

פרצופה של המדינה

זמן קצר מאוד לפני הבחירות הקודמות, בחירות שבהם גרף נתניהו את כל הקופה, כתב הפרשן נחום ברנע סוג של דברי הספד לקראת מה שהוא העריך שעומדת להיות תבוסתו הצפויה: "הישראלים עייפו מנתניהו. הם מיצו אותו והוא מיצה אותם. לאחר תשע שנים בראשות הממשלה, שלוש ועוד ארבע ועוד שתיים, ולאחר 22 שנה בכותרות, הקסם פג". יומיים … להמשך קריאהפרצופה של המדינה

"אני לא שונא את ביבי אבל אני חושב שהגיע שעתו לסיים"

שלמה ארצי וחנוך דאום ארצי:"בני, אני מכיר את ההרגשה רגע לפני שעולים לבמה מול 3,000 איש. איך אתה הרגשת לפני הנאום שלך בשלישי שעבר?" גנץ: "לא היו 3,000, אולי כשנגיע לקיסריה". ארצי: "פעם אמנון ליפקין־שחק ז"ל היה בהופעה שלי בהיכל התרבות, כשהיה רמטכ"ל. אחרי ההופעה הוא בא ואמר לי, ‘איך יש לך אומץ להופיע בפני קהל כל … להמשך קריאה"אני לא שונא את ביבי אבל אני חושב שהגיע שעתו לסיים"

אלה שפתחו עמוד אינסטגרם לכלב שלהם

1 אנשים ששותים תה גם כשהם בריאים. 2 החברים האלה בצבא, שמכניסים לך יד קפואה מתחת לחולצה כדי להעיר אותך.  3 אנשים שבסוף הצחוק דופקים נחירה מוזרה. לכו להיבדק, חברים. 4 אנשים שיושבים איתך במסעדה, מזמינים רק שתייה כי הם לא רעבים – ואז דופקים לך את הצ'יפס.  5 אלה שאומרים "פיפי! פיפי!״ כשמשהו מצחיק … להמשך קריאהאלה שפתחו עמוד אינסטגרם לכלב שלהם

מתווה הגז החדש

אחד הדברים שתמיד היו תמוהים בעיניי היה הניסיון של ילדיי, כשהיו בני שנתיים־שלוש ככה, לברוח ממני כשקראתי להם לעשות משהו שהם לא רצו לעשות. נניח, אני קורא לבן שלי לעשות אמבטיה – הופ, הוא מתחיל לברוח. פותח במנוסה. אני אשכרה רואה את האדם הקטן והמסורבל הזה מדדה בקצב של אַי־רובוט מקולקל, ומבין שמבחינתו הוא מנסה … להמשך קריאהמתווה הגז החדש

לא שמאל, לא ימין. רק בני אדם

יש בח"כ סתיו שפיר דבר־מה קוטבי: יש מי שמעריץ את האדמה שעליה היא דורכת, ויש מי שמתעב את דמותה הפוליטית. מעטים נשארים אדישים אליה. זו לא בהכרח תכונה רעה לפוליטיקאי בראשית דרכו. אבל זו המציאות כרגע: חבריי הימנים מתקשים לעכל אותה, חלקם ממש מתעבים את מה שהיא מייצגת. גם אני התכתשתי איתה בעבר מעל עמודי … להמשך קריאהלא שמאל, לא ימין. רק בני אדם

נדודי שינה

לא ישנתי טוב השבוע. במקום השני בין הגורמים שבעטיים לא ישנתי היו אירועי השעה. הדהים אותי לראות אנשי ימין שלא מסוגלים לגנות בכל תוקף ובצורה בהירה חשד לטרור יהודי. אני מודה שגם הדהים אותי לראות אנשי שמאל שלא מסוגלים להבין מדוע תמוהה קצת העובדה שאחרי עשרות שנים של זריקות אבנים, לפעמים יומיומית, אחרי עשרות אלפי … להמשך קריאהנדודי שינה

למה השמאל מונע את הפלת נתניהו?

יש בדיחה ישנה שאני מאוד אוהב, על אדם שהרופא מתקשר אליו ואומר לו שיש לו בשורה רעה ובשורה עוד יותר רעה. "תתחיל עם הרעה", אומר הפציינט ברעד. "הרעה", אומר הרופא, "היא שיש לך גידול ונותרו לך 48 שעות לחיות". "אם זו רק הרעה", שאל האיש המסכן, "אז מה היא העוד יותר רעה?" "העוד יותר רעה", … להמשך קריאהלמה השמאל מונע את הפלת נתניהו?

החשמונאי של ימינו

בסוף ישנו גם העניין היסודי הזה של צדקת הדרך. מעבר לוויכוחים הנקודתיים בין שמאל לימין, שהם כמובן דיונים לגיטימיים וחשובים, יש לכולנו הבנה שזו הארץ שלנו. שבזכות אנחנו פה, בביתנו הלאומי. "לא ארץ נוכרייה לקחנו", אמר שמעון החשמונאי, אחרון בניו של מתתיהו, לפני 2,150 שנה, "ולא על נוכרים השֹתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה … להמשך קריאההחשמונאי של ימינו

השומר הצעיר

עמדתי ליד חדר האוכל של הפלוגה. המפקד הציץ בשעונו ואמר בקול קשוח: "40 שניות, הקפת את הש"ג זוז!" הסתכלתי לעבר הש"ג איתן, שבדיוק שמר שם. "איתן!" צעקתי "בוא מהר!" איתן חשב שאני קורא לו בשם המפקד, והוא רץ אליי. כשהוא הגיע אל שנינו, הקפתי אותו ונעמדתי מול המפקד. "מה נראה לך שעשית הרגע", שאל המפקד … להמשך קריאההשומר הצעיר

גידי, אל תתרחק ממני!

אז מתברר שיש קמפיין חוצות חדש שקורא להתגרש מהפלסטינים. באופן אישי אני נמנה עם אלה שהגירושים מעזה, שאפעס לא ממש הביאו עלינו שקט, כמו גם הגירושים מלבנון שעלולים להמיט עלינו בקרוב מערכה צבאית שלא ידענו כמותה, גורמים לי לחשוש מהצעה שמבקשת לשכפל את הרעיון גם חמש דקות מכפר־סבא. אבל זה אני, ויש מי שחושב אחרת, … להמשך קריאהגידי, אל תתרחק ממני!

סלט קיסר

״את יודעת מה יפה פה, רוחל׳ה״, אמר ישראלי שעמד לידנו לאשתו בעת שהיינו בקולוסיאום והתבוננו בעוד אחד מהמונומנטים המדהימים של רומא, ״שאת כל זה הם בנו ביום אחד!״. לרגע עוד חשבתי להסביר לו שהוא לא ממש הבין נכון את הפתגם, אבל מישהו קטע את התוכנית שלי והחל להסביר לי מה התרחש לפני אלפי שנה במקום … להמשך קריאהסלט קיסר

המקרה המוזר של כתובת האש

הרשו לי להציג לכם תובנה שתעלה מתוך שלוש מערכות. לייעול השירות, את התובנה אסביר בסיום, ועד אז אנא הפגינו סבלנות כלפי האווירה הספורדית, קראו להנאתכם את סיפורי המעשה (כולם אירעו במציאות) ותנוח דעתכם – הכל יתחבר בסוף לכדי תמונה אימפרסיוניסטית. אני פותח עם חבר טוב שלי, שלימד את בנו לשחק שחמט. מדובר באירוע מדהים: הוא … להמשך קריאההמקרה המוזר של כתובת האש

החיים על פי ד'

העניין עם ד׳ הוא שאתה אף פעם לא יודע עד כמה הוא רציני. כלומר אתה מבין שהוא לא מתבדח, אבל הוא רואה את העולם בצורה כל כך משונה ואחרת מכל מי שאי־פעם פגשת, שתמיד יש חשש שהוא חומד לך לצון. פעם, באיזו שמירה ארוכה שעשינו במקרה ביחד ברמת הגולן, שאלתי אותו אם יש לו טראומות … להמשך קריאההחיים על פי ד'

המפיץ הגדול

לפני הרבה מאוד שנים הייתי מבקר טלוויזיה. זו הייתה תקופה די יפה בחיי: הייתי שרוע על כורסת טלוויזיה בסלון ביתי במשך ימים שלמים, ואמרתי לאפרת שאני עובד. ״אבל הטלוויזיה לא דלוקה״, היא הייתה מעירה לי לפעמים, ואני רק היסיתי אותה וביקשתי מכולם לדבר בשקט, כדי לא להפריע לאבא לפרנס. אחת התובנות האישיות שהיו לי באותה … להמשך קריאההמפיץ הגדול

דרוש: טיפול זוגי

תמו ימי האזכרה השנתית ליצחק רבין ז״ל, ובטרם נתייחס לכך, אומר זאת: מי שאוהב ריב ומדון מוזמן לחסוך לעצמו את קריאת טור זה. צר לי אם זה מאכזב את מאן דהו, אבל אני בחגיגת מלחמת האחים שלוהטת במחוזותינו לא מתכוון להשתתף. אגב, אין לי טענה למי שבוחר אחרת. אני מאמין שרבים מאלה הששים אלי קרב … להמשך קריאהדרוש: טיפול זוגי

שנ"צ הדרקון

יש פתגם סיני עתיק מאוד שאומר: "אתה יודע שאתה מכור לאייפון כשאתה הולך להשתין בישיבה". אני יודע שאני מכור כשהאייפון מצליח לקזז לי מהזמן של השנ"צ. כי השנ"צ עבורי זו דרך חיים. אני מאמין בכל ליבי שהחיים עם מנוחת צהריים יומית נכונים יותר. יום שלא השנצתי בו הוא יום שאני חש כי הפסדתי.  אומר יותר … להמשך קריאהשנ"צ הדרקון

ניקוי ראש

1 יש לי חבר שקיבל סרטן, לא עלינו, ואמרו לו שיש אוכל טבעוני שיכול לרפא אותו. הוא התלבט כמה דקות והחליט ללכת על כימותרפיה. 2 ואפרופו: טבעונים לא חיים יותר שנים. הם רק נראים זקנים. 3 קראתי מחקר שאכילה רגשית, משהו שלהערכתי אני סובל ממנו, מקצרת את החיים בכשנה וחצי. זה מאוד העציב אותי. אחר … להמשך קריאהניקוי ראש

זה לא נוח כרגע

במהלך החג קראתי את החדש של יובל נח הררי. מאוד אהבתי את שני ספריו הקודמים של הפרופסור, בעיקר משום שהבנתי אותם. לאנשים עם הפרעות קשב זה דבר לא מבוטל, לפגוש ספר גדוש במידע שנכתב על ידי פרופסור ועם זאת מובן לקריאה. זו, בעיניי, גדולה לדעת לפשט רעיונות. להיות בהיר. הבעיה היא שבספרו החדש של הררי … להמשך קריאהזה לא נוח כרגע

המתבגר

1. התחלתי להשתמש לאפרת במוצרים שלה במקלחת. מתברר שפתאום הגעתי לגיל שבו כל הסבונים והשמפואים שלה מעניינים אותי. לא שיש בזה בעיה, פשוט אינני יודע להסביר זאת. יש לי פחות מה להפסיד כנראה. 2. פציעות לא מגלידות יותר. כילד, אם מישהו היה מתנגש בי במגרש, הייתי שולף את הריאה הפגועה החוצה וממשיך לשחק. היום כשמשתעלים לידי, אני … להמשך קריאההמתבגר

אחרי הקול

אדוני ראש העיר, אתה שעומד להיבחר, נדמה לי שזה זמן טוב, ארבעה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, לפנות אליך באופן אישי ולהציע כמה דברים. אבל ראשית, ברכות. ברכות לך כי ניצחת וברכות לנו על שזה נגמר. כי המרחב שלנו, אדוני ראש העיר הנכנס, זה שהפך למוכה שלטים והתהדרות עצמית חסרת השראה שלכם המועמדים, יחזור סוף־סוף להיות … להמשך קריאהאחרי הקול

סיפור כיסוי

באותה שנה, קצת לפני סוכות ואני כבן 13, ושלחו אותי, דווקא אותי מכולם, להביא כפות תמרים לסכך. ה"סכך לנצח" טרם נכנס בסערה לחיינו באותן שנים, וכדי להצל את הסוכות עוד היינו שמים עליהן ענפים של ממש: גם ענפי ברוש מהגינה ואקליפטוס משפת הנחל הקרוב, אבל גם כפות תמרים, שהיו מביאים לכולם מעמק בית־שאן במשאיות לחלוקה. … להמשך קריאהסיפור כיסוי

לקרוא ולשרוף

כמה ימים לפני ראש השנה נכנסתי לחדר אמנים באיזה סוג של אולם אירועים במרכז הארץ. הגעתי כדי להופיע בפני חברה גדולה, שציינה את השנה המוצלחת שעברה עליה, כך לפחות התרשמתי מגודל האירוע. אני הייתי אמור לעלות ל־45 דקות ומיד אחריי, לפי התוכנית, אמור היה לעלות זמר מפורסם עם להקתו הגדולה. הסיטואציה שאתאר כעת אמנם הדהימה … להמשך קריאהלקרוא ולשרוף

התזמון המושלם

בגלל שאבא שלי היה רב הקהילה, עליו הייתה מוטלת האחריות שנגיע לברכת כוהנים בזמן. אני זוכר אותו מאיץ בחזן לא למשוך מדי את התפילה, ומביט תכופות על השעון כדי לחשב את הזמנים. העניין בגדול הוא כזה: כוהנים לא יכולים לעלות לברכת כוהנים אחרי השקיעה ולכן צריך להזדרז עם חזרת הש״ץ (שליח הציבור) ולהגיע לנקודה בתפילה … להמשך קריאההתזמון המושלם

סליחה:

אחת לשנה יש לי זכות גדולה לפגוש חיילים שסיימו מסלול באחת מיחידות העילית שבעילית של הצבא, כשהם מגיעים במסגרת שבוע חינוך לגוש עציון. זו חוויה מרגשת. אתה יושב מול עשרים בחורים שנראים כולם כאילו הרגע זכו בנינג׳ה ישראל, הם מגיעים מקיבוצים והתנחלויות וערים ופריפריה, והם ביחד. כל כך ביחד. במהלך המפגש שהתקיים בשבוע שעבר דיברנו … להמשך קריאהסליחה:

שנה של טוב ורע

ביום שני לקחתי את בני בכורי לאוטובוס לתל השומר. בתחושה שלי, אך אתמול אחזתיו בידיי לראשונה – והנה הוא מתחיל טירונות. וכאשר חיבקתי אותו הרגשתי לרגע את הדבר המיוחד הזה שכל ישראלי מרגיש בשעה שבנו מתגייס. לרגע אחד של חסד זה נהיה מוחשי מאוד: אנחנו חלק מהדבר הזה שקרוי נצח ישראל. אנחנו חוליה בשרשרת. מיד אחזור לבן … להמשך קריאהשנה של טוב ורע

יש לכם שיחה ממתינה

יש דוכן פלאפל ליד מחנה יהודה שהבעלים שלו מצטלם איתי כמעט בכל פעם שאני עובר שם. הוא גם מראה לי תמיד את קיר המפורסמים שהצטלם איתם. לאחר כמה פעמים שהצטלמנו, אמרתי לו ששמתי לב שאנחנו אמנם מצטלמים שוב ושוב, אבל איכשהו לקיר – התמונה שלי לא הגיעה. יש לך תמונות של פרס ונתניהו וסלב מהוליווד, … להמשך קריאהיש לכם שיחה ממתינה

מאני טיים

באחד מימי החופש הגדול והנפלא שממש כעת מתפוגג לו, רגע לפני שעידו נכנס לסרט קולנוע עם יונתן, אמרתי לשניהם שאני אמתין להם בחוץ ואם במקרה הם לא מוצאים אותי או שהם יצטרכו עזרה, שייגשו לאיש מבוגר ויראו לו את מספר הטלפון שלי, שאותו רשמתי להם על היד. יונתן שהתעניין בכך שציינתי דווקא איש מבוגר הביט … להמשך קריאהמאני טיים

קומסי קומסה

ברשותכם, סיכום חוויות ספורדי מחופשה בפארק בדרום צרפת. נקודה ראשונה: במהלך כל החופשה הייתה לי הרגשה ששכחתי משהו בארץ. נחזור לזה בהמשך. העניין השני מעט מוזר, אבל נסו לזרום איתי. אני חושד שזה משהו שיצחיק מתי מעט, אבל עבור אלה שיבינו, אקח את הסיכון. מדובר בז׳אנר שאני מכנה ״מתיחות ללא מניע״. אתה מותח אנשים בלי … להמשך קריאהקומסי קומסה

בטלטול

שאלה: מה זיכרון הילדות הראשון שלכם? מה הדבר הראשון שאתם זוכרים מעצמכם? קחו כמה דקות לשחזר. נחזור לזה בסוף. לפני כשבועיים הייתי במלון באילת והלכתי לספא. בשלב מסוים אפרת נעלמה לי, אז החלטתי להמתין לה על נדנדה שהייתה שם ליד הבריכה החיצונית. התיישבתי וחיי השתנו. כך לפחות הרגשתי. סימסתי לאפרת: בואי מהר אני יושב על … להמשך קריאהבטלטול

בראש של שמאלני

הטור הזה מופנה אליכם, אחי הימנים. אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שהתגבשו אצלי לאחר חודש של הקשבה אינטנסיבית לחברים ומכרים מהשמאל הציוני. במהלך חודש גזרתי על עצמי, בשיחות עם אנשי שמאל, לא להשמיע ‑ רק לשמוע. עשיתי ניסוי כזה. רציתי לבדוק לעומק את מה שהם מרגישים. כי בעמדות אני איתכם, אחיי הימנים. גם אני לא … להמשך קריאהבראש של שמאלני

כנגד כל הליקויים

נדמה כי פעם בחודשיים מסבירים לנו שיש בלילה ליקוי ירח שלא היה כמותו מאתיים שנה, ובלית ברירה אתה חייב לצאת עם הילדים ולבהות בקסם המפוקפק הזה. שעה וחצי הסתכלתי לשמיים בשישי שעבר — מתתי לישון אבל הלחץ החברתי הכריע אותי — בהיתי באיזו נקודה מוארת זמן רב עד שהתחוור לי שאני מביט במנורת רחוב. אני … להמשך קריאהכנגד כל הליקויים

עיר מקלט

בשבוע שעבר טסתי להופיע באילת, וכמו תמיד נהניתי לראות איך בשדה דֹב נדמה שכאילו יש בדיקות אבטחה חביבות כאלה ולא מאוד מחייבות. כולם שם מנסים להיראות רציניים, להתנהל כאילו זה כמו כל טיסה, אבל תכלס, התחושה היא שאם לא הבאת תעודה מזהה, אתה יכול להיכנס עם טלכרט. אהבתי גם שלמרות שהמטוס עצמו קטן יותר מבריכת … להמשך קריאהעיר מקלט