משחק החיים

שבת בצהריים. אני בכיתה ד'. אנחנו באלון־מורה אצל משפחת פליקס, הדודים. יש להם בית גדול ויפה, אני זוכר שהתפעלתי בעיקר מן העובדה שהיו מעין שטיחים מקיר לקיר בחדרים ולדעתי היה גם סוג של חימום רצפתי, שהעיף לי את המוח. אחרי סעודת שבת יצאנו החוצה לשחק שתי מקלות. אני יודע שאמורים להגיד שני מקלות, אבל הטעות … להמשך קריאהמשחק החיים

מסע ומתן

אבא שלי נהג לתת לאלה שנסעו לחו"ל קצת כסף שייתנו לצדקה כשהם מגיעים ליעדם, כדי שיהיו שלוחי מצווה וכך לא יינזקו במסעותיהם. שכן שלוחי מצווה, כך לימדונו חז"ל, אינם ניזוקים. מאליו ברור שגם אנשים שעושים מצוות יכולים להינזק, אבל יש ערך חינוכי במנהג הזה ובאמירה שטמונה בו. חשבו על בחור צעיר שהשתחרר מהצבא ובא לאבי, … להמשך קריאהמסע ומתן

יאללה, המצרים על הגדרות

הכל היה תמיד מהיר ורועש ואינטנסיבי בפסח. אבא שימש כרב היישוב וכרבה של תנובה, ופסח היה סוג של מאני טיים עבורו. אני זוכר אותו תזזיתי ונמרץ וחסר מנוחה. זה התחיל בערימת הספרים הענקית על השולחן והטלפונים שהרים לרב איתן איזמן – חברו מימי מרכז הרב – כדי להתייעץ על כיוון מקורי לדרשת שבת הגדול (השבת … להמשך קריאהיאללה, המצרים על הגדרות

משחק מכור

קוראים לי חנוך דאום ואני מכור לדיאט קולה. הגיע הזמן להכיר בכך. להודות בחולשה הזו, לפחות בפני עצמי. לחדול מלהסביר לאפרת שאני יכול להפסיק עם זה מתי שבא לי, כי האמת היא שבלי דיאט קולה אני בקריז. ובעצב. וכואב לי הראש. ויש לי סחרחורת. יש לי דיאט קולה ליד המיטה. קבוע. שמא אתעורר צמא בלילה. … להמשך קריאהמשחק מכור

חנוך בארץ המראות

אינני זוכר מה הרגע המדויק שבו אפרת החליטה שאני הגבר שהיא רוצה להתפשר עליו, אבל אצלי זה רגע שמאוד קל לזכור, משום שהרגע שבו ידעתי בידיעה ברורה ומוחלטת שאפרת היא האישה שאני משתוקק ואף צריך לחלוק עימה את חיי, היה הרגע הראשון שראיתי אותה. זו האמת לאמיתה, האמת ואין בלתה. זהו רגע שאני זוכר היטב, … להמשך קריאהחנוך בארץ המראות

הלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

אין לי שום דרך להסביר עד כמה אני נעדר כוח וחשק לבחירות כעת ולקטטות הרחוב שמתלוות לכך, אבל במידה שיהיו בחירות אני יודע להסביר מה אני מתפלל שלא יקרה הפעם: אני מתפלל שנתניהו לא ילך על הראש של החוק בקמפיין. כי זה יהיה רע ומסוכן. אני מדבר על קמפיין נוסח "הוא זכאי", כזה שהופך את … להמשך קריאההלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

שחקן, נשמה

אני אוהב לצפות בכדורסל. כל התקפה היא מבחינתי חידה שהקבוצה התוקפת מנסה לפתור; כל פוזישן הוא מערכה. חוץ מהמשחקים של הפועל ירושלים, שאותה אני אוהד, אני בעיקר אוהב לצפות במשחקי אן־בי־איי, אבל חרף פערי הרמה, גם במסגרות שמאפשרות לשחקנים ישראלים לבוא בהם לידי ביטוי. מסיבה זו הלכתי ביום שישי האחרון לראות את נבחרת ישראל משחקת … להמשך קריאהשחקן, נשמה

זהו.

תנוח דעתכם, חבריי בשמאל: זה נגמר. אני יודע כמה אתם מתעבים את נתניהו. אני מכיר את הפסיכוזה הזו גם בחלקיה המוגזמים וגם בחלקיה הלגיטימיים. אני יכול רק לשער כמה מתסכל לחיות במשך כל כך הרבה שנים במדינה שמנוהלת על ידי אדם שאינכם מעריכים. אבל זהו זה. זה נגמר. איך בדיוק זה ייגמר לא ברור, מהו … להמשך קריאהזהו.

עם המכנסיים למטה

הייתי אז בטירונות שריון בבסיס מרוחק, אי שם בצוקי עובדה, בואכה אילת. באותו יום שישי עליתי עם שחר על אוטובוס במטרה להתגלגל אל ביתי אשר ברמת הגולן. נסיעה ארוכה ציפתה לי, ולא זו בלבד אלא שהיא גם הייתה לאחר ליל שימורים: בליל חמישי שקדם לה לא עצמתי עין, כי המפקדים ערכו לנו לילה לבן. מסיבה … להמשך קריאהעם המכנסיים למטה

בולט בהיעדרו

כמה חודשים לפני הבחירות הראשונות שבהן אורי אורבך המנוח היה מועמד לכנסת, ישבנו בבית קפה לבקשתו, וחשבנו על סיסמת בחירות למפלגתו, הבית היהודי, שהייתה אז מפוצלת ממפלגת תקומה. אני הצעתי לו שילכו על הסיסמה: "הבית היהודי: דתיים נורמליים". הסיסמה הזו באה למתג אותם בשונה ממפלגתם של הסמוטריצ'ים והרבנים החרד"לים. אורבך אהב את הרעיון, אבל בלחץ … להמשך קריאהבולט בהיעדרו

זאב זאב

לפני כשבועיים פירסם זאב שטרנהל טור ב"הארץ" ובו הוא קונן כי מדינת ישראל נהפכה בעבור לא־יהודים ל"מפלצת האמיתית", על חוק הלאום "שנראה כאילו נוסח על ידי גרועי הלאומנים באירופה", ועל כך שלפנינו "לא סתם פשיזם ישראלי, אלא גזענות קרובה לנאציזם בשלביו המוקדמים". דבריו תורגמו כמובן לאנגלית והופצו באורח נדיב על ידי מקטרגי ישראל ברשת. טל … להמשך קריאהזאב זאב

מונקי ביזנס

הכל בחיים זה עניין של הֶקשר, של קונטקסט. לפני כמה שבועות הגעתי ליערות הגשם באפריקה. אמרו לנו שנראה שימפנזים ממש מקרוב, במקום מחייתם הטבעי. בדמיוני ראיתי מאות שימפנזים מסתובבים בנחת ואני ביניהם, מצטלם איתם, משוחח קלות ונהנה בחברתם. דא עקא, שהיה שם שימפנזה אחד. בלבד. זה מה שמצאנו. המדריך המקומי החליט שנעקוב אחריו. וכך התחלנו … להמשך קריאהמונקי ביזנס

סליחה, יש לכם את זה גם באקסטרה–שמאל?

יש מיזם מתוק מאוד שנקרא "קולולם". אנשים בכל הגילים ומכל גוני החברה הישראלית באים ושרים יחד. אותי זה מרגש. במוצאי שבת שעברה ראיתי כתבה יפה על הפרויקט הזה בחדשות 2 וחשתי תקווה. יש משהו נכון בעיניי בלהשאיר את המחלוקות בצד ולחפש גם את המאחד. זה אירוע שמבטא צורך אנושי ומקסים. מובן שלא הופתעתי כאשר למחרת … להמשך קריאהסליחה, יש לכם את זה גם באקסטרה–שמאל?

רשימת חיסול

1 אנשים שלא אכלו כלום מהבוקר. 2 אנשים שמניילנים את השלט שלהם (מה הקטע?). 3 אנשים שגם ב־2018 אומרים לך שאתה חייב לקרוא את "מי הזיז את הגבינה שלי". שחררו, חברים, אף אחד לא הזיז לי את הגבינה. אכלתי אותה.  4 אנשים שכשאתה שואל איפה נמצא משהו שאיבדת, אומרים לך, "תיזכר איפה הנחת אותו". אם … להמשך קריאהרשימת חיסול

ואהבת

בעת כתיבת שורות אלו אני בחוף המזרחי של זנזיבר, במלון בוטיק שנקרא "סופיה" (אני משלם מחיר מלא), וזה בלי ספק אחד המקומות המרהיבים והסוריאליסטיים שהייתי בהם בחיי. אני כותב את הטור על ערסל מול הים, ומעבר לקיר המפריד ביני לבין השכנים של המלון, מרחק 20 מטר ממני, יושבים עשרות ילדים מקומיים על הרצפה ולומדים בבית … להמשך קריאהואהבת

ארץ זבת חגב

לפני שאנסה לבדוק מה הפסדנו כשלא שמענו לעצתו של הרצל והלכנו על אוגנדה (ומה אוגנדה הפסידה), הנה משהו שעלה בראשי במהלך הימים הארוכים שהייתי כאן בדרכים: רוב הכבישים באוגנדה אינם סלולים. אנחנו נוסעים בדרכים המטלטלות ורואים לצידיהן ילדים ונשים שסוחבים מים. הם מניחים את הג'ריקנים על ראשם והולכים בגו זקוף. לכל ילד כאן באוגנדה יש … להמשך קריאהארץ זבת חגב

מצב המהומה

בשבוע שעבר חתמו כל מיני אנשי שמאל על עצומה שבה קראו לפטר את אברי גלעד בגלל דברים די אגביים שאמר בשש ורבע בבוקר. בין שלל הטיעונים שלהם, הם גם הסבירו שיש פלסטינים אשר נעצרים כשהם כותבים דברים מסוג זה בפייסבוק. עכשיו, הניחו לכך שבניגוד לחלק מאותם עצורים, לא באמת נשקפת סכנה שגלעד יבצע פיגוע (מקסימום … להמשך קריאהמצב המהומה

גשם, רד כבר גשם

בכל שבת, לאחר התפילה בבית הכנסת ברמת הגולן, היה אחד האורחים מתבקש לומר דבר תורה בפני הציבור. שבע דקות, זה הזמן שהקציב אבי לדוברים, והוא עמד על כך שלא יגלשו מעבר לכך. זה אולי נשמע לכם פרט שולי, אבל בילדותי, כשהבטן קירקרה והמחשבות נדדו לצ'ולנט של אמא, חשבתי שזו ההנהגה המופלאה ביותר שיש. יש לי … להמשך קריאהגשם, רד כבר גשם

שאבעס!

יש בגמרא סיפור שאני מאוד אוהב, אולי בגלל הנאיביות המתוקה שלו: "מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל בְּכַרְמוֹ בְּשַׁבָּת, וְרָאָה שָׁם פִּרְצָה אַחַת, וְחָשַׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר: הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי בְּשַׁבָּת לְגָדְרָהּ, אֵינִי גּוֹדְרָה עוֹלָמִית (כלומר, מכיוון שהמחשבה לבנות גדר עלתה בי בשבת – לעולם לא אבנה את הגדר). מָה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? … להמשך קריאהשאבעס!

איפה הילד?

1. לפני שבוע וחצי אפרת ביקשה ממני – רוצה לומר ציוותה עליי – ללכת לבית הספר של עידו בעשר וחצי בבוקר ולהשתתף באיזו פעילות מקסימה, שעל אודותיה אפרט בהמשך. סימסתי לה, "אני מסכים", היא סימסה לי: "כאילו שיש לך ברירה", ויצאתי לדרך. "רק שים לב שהכיתה של עידו", סימסה אפרת רגע לפני שהחניתי את הרכב, … להמשך קריאהאיפה הילד?

הפוך, חנוך, הפוך

בכיתה ד' בערך, כשהייתי רכז בקבוצת הקט־סל של אליצור גוש חיספין, הגעתי בטעות לאחד המשחקים במכנסיים קצרים של אחי, שהיו גדולים על מידותיי. במשחק חששתי שתתחולל איזו תאונה מצערת, והם ייפלו באמצע מהלך וירטואוזי שלי, לקול תרועות הקהל. בצר לי אחזתי את המכנסיים בידי, גם כשהכדור היה אצלי. בשלב מסוים לקח המאמן פסק זמן ולאחר … להמשך קריאההפוך, חנוך, הפוך

חביתוש, טלכרט והצליל הצורם ההוא של המודם

1. גדל פה דור שלא יודע להכין עבודה שנתית בלי גוגל. 2. גדל פה דור שלא הייתה לו אפשרות לזכות בחולצה ותקליט. 3. גדל פה דור שכבר לא ישלם 12 דולר בבית מלון בשביל אינטרנט. 4. גדל פה דור שלעולם לא שרק לחבר מתחת לחלון, כדי לקרוא לו לרדת למטה. 5. גדל פה דור שלא … להמשך קריאהחביתוש, טלכרט והצליל הצורם ההוא של המודם

שומר אחי

לפני הכל אני מבקש לפטור מקריאת המדור, ולו באופן חד־פעמי, את מוציאי דיבת הארץ, את אלה שהעונג שלהם הוא להשחיר את פני עמם, וגם את המיואשים ואת הציניים. כל אלה מקבלים שחרור, ניפגש בשבוע הבא. אני לא אכעס. זהו, הלכו? יפה. אפתח במשהו מן העבר: שום תקופה בחיי לא חיברה אותי להבנה שיש לנו מכנה … להמשך קריאהשומר אחי

30 שאלות חשובות

1 למה בכספומטים מבקשים מאיתנו לנקוב רק סכום בכפולות של מאה (מאה או 200 או 400 שקל)? למה אי־אפשר לבקש 120 שקל? אתם בנק, רבנן, ברור שיש לכם גם שטרות של 20, אז למה להתקעווד?   2 למה אנשים מקללים אחד את השני ב"כלב", ולא, למשל, ב"חתול"? הרי בין שניהם, לא ברור שהחתול יותר חרא? … להמשך קריאה30 שאלות חשובות

חדר בריחה

1. הגיע הזמן לפתוח את זה: בחדר ממוצע במלון ישראלי יש כמות מתגים פסיכית שיכולה להספיק ל־16 רבי־קומות ברחוב ממוצע במנהטן. אתה נכנס לחדר במלון בישראל ובכל פינה יש עשרה מתגים. הם תוקפים מכל עבר ואין שום דרך להבין את המִצרפים ולפצח את ההיגיון הפנימי והאלגוריתמים שלהם: נניח נכנסת לחדר המלון בלילה ואינך מעוניין להעיר … להמשך קריאהחדר בריחה

חמש פאדיחות שלי

הן אולי לא פאדיחות גדולות מבחינה אובייקטיבית, אבל מסיבה כלשהי הן עדיין הופכות לי את הבטן כאשר אני נזכר בהן. בואו נתחיל: בכיתה ה' בערך, היינו בכותל, אני ואבא. רחבת הכותל הייתה עמוסה במתפללים ולפתע הגיע לכיווננו אדם די מבוגר עם טלית. אבא שלי היה בשלב בתפילה שהוא לא היה יכול לדבר, אבל הוא לחץ … להמשך קריאהחמש פאדיחות שלי

סליחות מאוחרות

האירוע שהתקיים זה מכבר בגוש עציון לציון 50 שנה להתיישבות – או לכיבוש, כפי שב"הארץ" הקפידו לכנותו בדווקנות (נראה לי שבכל מקרה ולפי כולם, אפשר לסכם שמדובר ב־50 שנה לניצחון במלחמה שאם היינו מפסידים בה, פשוט לא היינו) – עורר ויכוח ומדון, כמקובל במחוזותינו. האמת היא, שכתושב גוש עציון עברתי בשבועות האחרונים ליד המקום שהתקיים … להמשך קריאהסליחות מאוחרות

הפוך, קהלת, הפוך

"טוֹבָה חָכְמָה, מִכְּלֵי קְרָב" (קהלת ט', י"ח) היופי במגילת קהלת הוא שאפשר להבין אותה בכל מיני דרכים, בין היתר משום שנאמרים בה כל מיני דברים, חלקם דברים סותרים, ויותר משיש בה תשובות, יש בה שאלות. אני מת על הרגע שבו קהלת משכנע אותך בדבר אחד ואז משנה את נקודת המבט ואומר לך את ההפך. זה … להמשך קריאההפוך, קהלת, הפוך

שלוש החלטות לשנה החדשה

החלטה ראשונה לשנה החדשה: השנה אוכַל נכון. מצבי היום הוא דיכוטומי. או שאני עולה או שאני יורד במשקל. אין אמצע. או שאני אוכל בבולמוס, זולל בראבק כאילו רעב עומד לתקוף את הארץ; או שאני צם כדוגמנית ביום שלפני הצילומים. אבל זה חייב להשתנות. הנה אמצא את שביל הזהב. באחת הדיאטות שלי, אחת מני ים, הגעתי … להמשך קריאהשלוש החלטות לשנה החדשה

ותודה לך, מרקו מ"הלב", על חרדת הנטישה

1. לאחרונה הילדים שלי התלוננו שהוויי־פיי בבית חלש. לא טוב להם, אתם מבינים? לכל אחד מהם יש בחדר מזגן ו־3,000 ערוצים בטלוויזיה, אבל הוויי־פיי, אללי, הוא חלש. ילדים בפלורידה איבדו את ביתם בגלל ההוריקן, בסוריה נטבחו מאות אלפים, אבל הם, הם לא מאושרים כי הוויי־פיי חלש. לא תגידו נפלה הרשת, לא תגידו אין וויי־פיי בכלל. … להמשך קריאהותודה לך, מרקו מ"הלב", על חרדת הנטישה

שעת חסד

בגלל הכללים המובנים מאליהם של משרד הרווחה לא אוכל להיכנס לרוב הפרטים, אבל ביום שישי שעבר השתתפתי בטקס ברית המילה המרגש ביותר בחיי. קרובת משפחתי מהמעגל הראשון שגרה גם בשכנות אלינו,  משמשת כמשפחת קלט. ילדים שסערת חייהם גורמת להם להיות ללא קורת גג מוצאים אצלה בית, עד שמתקבלת החלטה בעניינם, או עד שמוצאים משפחת אומנה. … להמשך קריאהשעת חסד

טיפול ראש

חנוך: "תשמע סיפור, אריאל. אחרי שנתניהו ניצח בבחירות 2013, יצא לי לשוחח איתו שיחה ארוכה באווירה רגועה. יחסית לז'אנר ולמגבלות הקשורות באישיותו של נתניהו, זו שיחה שאפשר להגדיר אותה שיחת נפש. נתניהו מנה בפניי בכאב עוולות רבות שנעשו לו לאורך השנים, חלק גדול מהן על ידי התקשורת. עם רוב הטענות שהוא השמיע הסכמתי, אבל התמונה הכוללת … להמשך קריאהטיפול ראש

שככה יהיה לי טוב

אומרים שאפשר להוציא את האדם מן הישיבה, אבל אי־אפשר להוציא את הישיבה מהאדם. באלול אני מרגיש את זה בעצמות שלי. את המתיקות והיראה של חודש הרחמים והסליחות ואת תחושת ההזדמנות המיוחדת מכך ש"המלך בשדה" – אחוש ככל הנראה עד יומי האחרון על פני האדמה. בשנים האחרונות למדתי לקבל זאת בברכה, ולכבוד כניסתו של חודש אלול … להמשך קריאהשככה יהיה לי טוב

הסחרור הבולימי שלי

במוצאי שבת חלמתי שאני אוכל שוקולד במילוי תות, ובזמן שאני אוכל את זה, ואני בחדרי, נכנסת לחדר קוקילידה והמומה ממה שהיא רואה. היא מביטה בהלם בי ובשוקולד תות ויוצאת מהחדר בזעקות שבר. בשלב הזה בחלום אני רץ אחריה, מנסה לפייסה ואומר לה: תקשיבי, קוקילידה, זה לא מה שאת חושבת, זה לא בדיוק כפי שזה נראה, … להמשך קריאההסחרור הבולימי שלי

חי על הקשה

בחופש הגדול, באוגוסט לפני כ־25 שנה, הלכתי עם חבר לעשות מסלול במסגרת מה שקראו לו אצלנו באותן שנים "טיול הכנה". היינו בכיתה ט', ותפקידנו היה ללכת בנחל דליות ברמת הגולן, כדי שיומיים לאחר מכן נוביל את החברים שלנו במסלול הזה. אני לא סגור עד הסוף על ההיגיון של הנוהל הזה, אבל בזמנו הוא היה מקובל. … להמשך קריאהחי על הקשה