ארץ זבת חגב

לפני שאנסה לבדוק מה הפסדנו כשלא שמענו לעצתו של הרצל והלכנו על אוגנדה (ומה אוגנדה הפסידה), הנה משהו שעלה בראשי במהלך הימים הארוכים שהייתי כאן בדרכים: רוב הכבישים באוגנדה אינם סלולים. אנחנו נוסעים בדרכים המטלטלות ורואים לצידיהן ילדים ונשים שסוחבים מים. הם מניחים את הג'ריקנים על ראשם והולכים בגו זקוף. לכל ילד כאן באוגנדה יש … להמשך קריאהארץ זבת חגב

מצב המהומה

בשבוע שעבר חתמו כל מיני אנשי שמאל על עצומה שבה קראו לפטר את אברי גלעד בגלל דברים די אגביים שאמר בשש ורבע בבוקר. בין שלל הטיעונים שלהם, הם גם הסבירו שיש פלסטינים אשר נעצרים כשהם כותבים דברים מסוג זה בפייסבוק. עכשיו, הניחו לכך שבניגוד לחלק מאותם עצורים, לא באמת נשקפת סכנה שגלעד יבצע פיגוע (מקסימום … להמשך קריאהמצב המהומה

גשם, רד כבר גשם

בכל שבת, לאחר התפילה בבית הכנסת ברמת הגולן, היה אחד האורחים מתבקש לומר דבר תורה בפני הציבור. שבע דקות, זה הזמן שהקציב אבי לדוברים, והוא עמד על כך שלא יגלשו מעבר לכך. זה אולי נשמע לכם פרט שולי, אבל בילדותי, כשהבטן קירקרה והמחשבות נדדו לצ'ולנט של אמא, חשבתי שזו ההנהגה המופלאה ביותר שיש. יש לי … להמשך קריאהגשם, רד כבר גשם

שאבעס!

יש בגמרא סיפור שאני מאוד אוהב, אולי בגלל הנאיביות המתוקה שלו: "מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁיָּצָא לְטַיֵּל בְּכַרְמוֹ בְּשַׁבָּת, וְרָאָה שָׁם פִּרְצָה אַחַת, וְחָשַׁב עָלֶיהָ לְגָדְרָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר: הוֹאִיל וְחָשַׁבְתִּי בְּשַׁבָּת לְגָדְרָהּ, אֵינִי גּוֹדְרָה עוֹלָמִית (כלומר, מכיוון שהמחשבה לבנות גדר עלתה בי בשבת – לעולם לא אבנה את הגדר). מָה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? … להמשך קריאהשאבעס!