יאללה, המצרים על הגדרות

הכל היה תמיד מהיר ורועש ואינטנסיבי בפסח. אבא שימש כרב היישוב וכרבה של תנובה, ופסח היה סוג של מאני טיים עבורו. אני זוכר אותו תזזיתי ונמרץ וחסר מנוחה. זה התחיל בערימת הספרים הענקית על השולחן והטלפונים שהרים לרב איתן איזמן – חברו מימי מרכז הרב – כדי להתייעץ על כיוון מקורי לדרשת שבת הגדול (השבת … להמשך קריאהיאללה, המצרים על הגדרות

משחק מכור

קוראים לי חנוך דאום ואני מכור לדיאט קולה. הגיע הזמן להכיר בכך. להודות בחולשה הזו, לפחות בפני עצמי. לחדול מלהסביר לאפרת שאני יכול להפסיק עם זה מתי שבא לי, כי האמת היא שבלי דיאט קולה אני בקריז. ובעצב. וכואב לי הראש. ויש לי סחרחורת. יש לי דיאט קולה ליד המיטה. קבוע. שמא אתעורר צמא בלילה. … להמשך קריאהמשחק מכור

חנוך בארץ המראות

אינני זוכר מה הרגע המדויק שבו אפרת החליטה שאני הגבר שהיא רוצה להתפשר עליו, אבל אצלי זה רגע שמאוד קל לזכור, משום שהרגע שבו ידעתי בידיעה ברורה ומוחלטת שאפרת היא האישה שאני משתוקק ואף צריך לחלוק עימה את חיי, היה הרגע הראשון שראיתי אותה. זו האמת לאמיתה, האמת ואין בלתה. זהו רגע שאני זוכר היטב, … להמשך קריאהחנוך בארץ המראות

הלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

אין לי שום דרך להסביר עד כמה אני נעדר כוח וחשק לבחירות כעת ולקטטות הרחוב שמתלוות לכך, אבל במידה שיהיו בחירות אני יודע להסביר מה אני מתפלל שלא יקרה הפעם: אני מתפלל שנתניהו לא ילך על הראש של החוק בקמפיין. כי זה יהיה רע ומסוכן. אני מדבר על קמפיין נוסח "הוא זכאי", כזה שהופך את … להמשך קריאההלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

שחקן, נשמה

אני אוהב לצפות בכדורסל. כל התקפה היא מבחינתי חידה שהקבוצה התוקפת מנסה לפתור; כל פוזישן הוא מערכה. חוץ מהמשחקים של הפועל ירושלים, שאותה אני אוהד, אני בעיקר אוהב לצפות במשחקי אן־בי־איי, אבל חרף פערי הרמה, גם במסגרות שמאפשרות לשחקנים ישראלים לבוא בהם לידי ביטוי. מסיבה זו הלכתי ביום שישי האחרון לראות את נבחרת ישראל משחקת … להמשך קריאהשחקן, נשמה