פחדתי על הבית שלי, על רמת הגולן. לא עוד

כאשר צפיתי בראש הממשלה מעניק לנשיא ארה"ב יין מרמת הגולן, בסיום הטקס בבית הלבן, עלו דמעות בעיניי. אני זוכר היטב איך הקימו את היקב הראשון ברמה. אבא היה אז אחראי על הכשרות. עד היום אני שומר בקבוק אחד ששמו של אבא חתום מאחור (אני מקווה לפתוח אותו כשבני הקרוי על שמו יעמוד תחת החופה). היינו … להמשך קריאהפחדתי על הבית שלי, על רמת הגולן. לא עוד

יאללה, עפתי מפה

כשהייתי בכיתה ד׳ מישהו מבית הספר נכנס להתקף צחוק בטקס יום השואה. הוא אמור היה להקריא פרק מתהילים, אבל החל לצחוק. הסיטואציה הייתה מבעיתה: מאתיים תלמידים בחולצות לבנות מביטים בו נוהג בזלזול בטקס כה עצוב. אני דווקא הסתכלתי עליו ברחמים. חיבבתי אותו, ותהיתי כיצד יוכל להיחלץ מהמצר, שהרי התקף צחוק, כידוע, רק מתגבר כשמנסים ללכת … להמשך קריאהיאללה, עפתי מפה

לדרבי חוקים משלו

בבחירות הקרובות אצביע לימין החדש בגלל אבא שלי. אבל לפני שאסביר זאת, ברשותכם, אומר משהו עקרוני ביחס לבחירות הקרובות, משהו שהמפלגות והתקשורת מנסות להצניע, משיקולי רייטינג ועניין: הבחירות הקרובות הן הבחירות הכי לא גורליות שהיו למדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. ההבדלים בין שתי המפלגות הגדולות, הליכוד וכחול לבן, אינם גדולים, ועתידו של נתניהו ממילא יוכרע … להמשך קריאהלדרבי חוקים משלו

הרגע הזה, שבו אבא שלך נותן לסוס לשתות יין

בשנים ההן, כשהתחפושת הכי שנונה הייתה להתחפש ל״שום דבר״ (שרשרת שום ועיתון "דבר"), וכשכולם הכינו את התחפושות בעצמם, היה לי חבר טוב, שמכיתה א' עד ה׳ התחפש לקאובוי. כמה ימים לפני פורים בכיתה ו' לקחתי אותו לשיחה ואמרתי לו שלדעתי כדאי שהפעם יגוון. לא רציתי שזיכרונות ילדותו מפורים יהיו חדגוניים כל כך. הוא אמר שאני … להמשך קריאההרגע הזה, שבו אבא שלך נותן לסוס לשתות יין

זה כל הקוסמוי

בכניסה לבית הישראלי בקופנגן יש שלט מתוק שכתוב בו: "ברוכים הבאים לבית הישראלי. אנחנו אוהבים אתכם כמו שאתם״. זו הפעם הראשונה שלי בתאילנד, ומעבר ליופי הבלתי נתפס שעיניי גומעות פה, יש משהו שחשוב לי לכתוב. אם תרצו, מסר שחשוב לי להעביר. כי יש לנו הרי נטייה להוציא שם רע לעצמנו ולמטייל הישראלי. להשחיר את פניו … להמשך קריאהזה כל הקוסמוי