יאללה, המצרים על הגדרות

הכל היה תמיד מהיר ורועש ואינטנסיבי בפסח. אבא שימש כרב היישוב וכרבה של תנובה, ופסח היה סוג של מאני טיים עבורו. אני זוכר אותו תזזיתי ונמרץ וחסר מנוחה. זה התחיל בערימת הספרים הענקית על השולחן והטלפונים שהרים לרב איתן איזמן - חברו מימי מרכז הרב - כדי להתייעץ על כיוון מקורי לדרשת שבת הגדול (השבת שלפני הפסח); המשיך עם מכירת החמץ של כל היישוב, כולל כמובן אלה שהיו מגיעים בבעתה חצי שעה לפני הסדר ומספרים ששכחו למכור, ואבא היה מרגיע אותם ומספר בחיוך שגם יום אחרי הסדר יהיה מי שייזכר שלא מכר; והייתה גם הגעלת הכלים, שעות ארוכות שאבא מפקח ומבצע בעצמו את…

להמשך קריאה יאללה, המצרים על הגדרות

משחק מכור

קוראים לי חנוך דאום ואני מכור לדיאט קולה. הגיע הזמן להכיר בכך. להודות בחולשה הזו, לפחות בפני עצמי. לחדול מלהסביר לאפרת שאני יכול להפסיק עם זה מתי שבא לי, כי האמת היא שבלי דיאט קולה אני בקריז. ובעצב. וכואב לי הראש. ויש לי סחרחורת. יש לי דיאט קולה ליד המיטה. קבוע. שמא אתעורר צמא בלילה. וזה דבר שקורה. אפרת כל כך שונאת את זה, את קול פתיחת הבקבוק בארבע לפנות בוקר. "מה יהיה איתך", היא ממלמלת ומסתובבת לצד השני. היא לא יודעת שיש לי גם בקבוק דיאט קולה במחבוא במקלחת, שאני לפעמים קם לשתות ממנו, כדי שהיא לא תתרגז. יש לי בקבוקי דיאט…

להמשך קריאה משחק מכור

חנוך בארץ המראות

אינני זוכר מה הרגע המדויק שבו אפרת החליטה שאני הגבר שהיא רוצה להתפשר עליו, אבל אצלי זה רגע שמאוד קל לזכור, משום שהרגע שבו ידעתי בידיעה ברורה ומוחלטת שאפרת היא האישה שאני משתוקק ואף צריך לחלוק עימה את חיי, היה הרגע הראשון שראיתי אותה. זו האמת לאמיתה, האמת ואין בלתה. זהו רגע שאני זוכר היטב, כי כשהוא התרחש ממש אמרתי לעצמי – הנה האישה שתהיה אם ילדיך. ישבתי ברכב של אמי ליד בנק המזרחי בגבעת שאול בירושלים, וחיכיתי שאפרת תרד מבית אמה לדייט הראשון. זוג חמוד, שהבחור שלמד מעליי בישיבה והבחורה שלמדה מעל אפרת במכללה, החליטו להכיר בינינו, ואני נזכר כעת שקניתי להם…

להמשך קריאה חנוך בארץ המראות

הלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

אין לי שום דרך להסביר עד כמה אני נעדר כוח וחשק לבחירות כעת ולקטטות הרחוב שמתלוות לכך, אבל במידה שיהיו בחירות אני יודע להסביר מה אני מתפלל שלא יקרה הפעם: אני מתפלל שנתניהו לא ילך על הראש של החוק בקמפיין. כי זה יהיה רע ומסוכן. אני מדבר על קמפיין נוסח "הוא זכאי", כזה שהופך את הסיטואציה ואומר לאזרחים: מתבצעת פה הפיכה מסוכנת, המשטרה והפרקליטות ביחד עם השמאל פועלים בשחיתות, ורק אני נקי כפיים. אני באמת חושש מהנימה הזו, שאולי תביא תשואה מסוימת בשוליים, אבל תיצור משבר אמון עמוק מדי עם מוסדות המדינה ושלטון החוק, משבר שסופו, כמו שאומרים, מי יישורנו. אני גם מתפלל…

להמשך קריאה הלוואי ולא יהיו בחירות עכשיו

שחקן, נשמה

אני אוהב לצפות בכדורסל. כל התקפה היא מבחינתי חידה שהקבוצה התוקפת מנסה לפתור; כל פוזישן הוא מערכה. חוץ מהמשחקים של הפועל ירושלים, שאותה אני אוהד, אני בעיקר אוהב לצפות במשחקי אן־בי־איי, אבל חרף פערי הרמה, גם במסגרות שמאפשרות לשחקנים ישראלים לבוא בהם לידי ביטוי. מסיבה זו הלכתי ביום שישי האחרון לראות את נבחרת ישראל משחקת נגד בריטניה; ומסיבה זו אני הולך לפעמים גם למשחקים פחות דרמטיים, גם אם הם חסרי חשיבות. לפני כמה שבועות נקלעתי למשחק כזה: היה זה משחק באולם הביתי של הפועל אילת. הייתי שם במקרה עם הסטנדאפיסט (המצוין) אמירם טובים, אז הלכנו לראות משחק של אילת המקומית נגד מכבי תל־אביב.…

להמשך קריאה שחקן, נשמה