מאני טיים

באחד מימי החופש הגדול והנפלא שממש כעת מתפוגג לו, רגע לפני שעידו נכנס לסרט קולנוע עם יונתן, אמרתי לשניהם שאני אמתין להם בחוץ ואם במקרה הם לא מוצאים אותי או שהם יצטרכו עזרה, שייגשו לאיש מבוגר ויראו לו את מספר הטלפון שלי, שאותו רשמתי להם על היד. יונתן שהתעניין בכך שציינתי דווקא איש מבוגר הביט בי ושאל: אפשר לגשת גם לאישות? באותו הרגע נמסתי מהטעות הלשונית המקסימה, אבל גם התעצב ליבי, משום שזה היה אחד מאותם רגעים שהם כה קסומים שאתה מתגעגע אליהם תוך כדי הווייתם. כשאפרת חגגה ארבעים והיינו בחוף הים בזנזיבר הרגשתי את זה, הנאה שמהולה בעצב על כך שהחופשה עתידה…

להמשך קריאה מאני טיים

קומסי קומסה

ברשותכם, סיכום חוויות ספורדי מחופשה בפארק בדרום צרפת. נקודה ראשונה: במהלך כל החופשה הייתה לי הרגשה ששכחתי משהו בארץ. נחזור לזה בהמשך. העניין השני מעט מוזר, אבל נסו לזרום איתי. אני חושד שזה משהו שיצחיק מתי מעט, אבל עבור אלה שיבינו, אקח את הסיכון. מדובר בז׳אנר שאני מכנה ״מתיחות ללא מניע״. אתה מותח אנשים בלי סיבה הגיונית, סתם משחק להם בראש. אז ככה: ישבתי בג׳קוזי באזור הבריכות הגדול בפארק. הייתי עם הבת שלי. איתנו בג׳קוזי היו שתי בחורות מצרפת ושני בחורים מסנגל. כדרכנו בג׳קוזי פתחנו בשיחה. יש אנשים שהמנהג הזה נראה להם משונה, אבל בעיניי לשבת בג׳קוזי עם זרים זה כשלעצמו דבר משונה,…

להמשך קריאה קומסי קומסה

בטלטול

שאלה: מה זיכרון הילדות הראשון שלכם? מה הדבר הראשון שאתם זוכרים מעצמכם? קחו כמה דקות לשחזר. נחזור לזה בסוף. לפני כשבועיים הייתי במלון באילת והלכתי לספא. בשלב מסוים אפרת נעלמה לי, אז החלטתי להמתין לה על נדנדה שהייתה שם ליד הבריכה החיצונית. התיישבתי וחיי השתנו. כך לפחות הרגשתי. סימסתי לאפרת: בואי מהר אני יושב על הדבר הכי נוח שישבתי עליו מימיי. אפרת לא התרגשה, אבל החלטתי שאני חייב לרכוש לעצמי בדיוק נדנדה כזו. חיפשתי את שם היצרן על הנדנדה, וראיתי שיש איזה טלפון עם קידומת 04. צילצלתי למספר וענה לי אדם מבוגר וחביב מחיפה. שאלתי אם הם מוכרים את סוג הנדנדה הזו שעליה…

להמשך קריאה בטלטול

בראש של שמאלני

הטור הזה מופנה אליכם, אחי הימנים. אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שהתגבשו אצלי לאחר חודש של הקשבה אינטנסיבית לחברים ומכרים מהשמאל הציוני. במהלך חודש גזרתי על עצמי, בשיחות עם אנשי שמאל, לא להשמיע ‑ רק לשמוע. עשיתי ניסוי כזה. רציתי לבדוק לעומק את מה שהם מרגישים. כי בעמדות אני איתכם, אחיי הימנים. גם אני לא חושב שיש בישראל מזימת הדתה זדונית (יש תופעות מקומיות שיש לטפל בהן); אני לא סבור שישראל הופכת לפשיסטית; וכשמישהו אומר שיש פה אפרטהייד אני מרגיש שנגמרו לו הטיעונים. זאת ועוד: אני בדעה כי הכלכלה משגשגת והביטחון האישי במצב טוב יחסית, וגם המדיניות שלנו בגבולות הדרום והצפון קשוחה אבל…

להמשך קריאה בראש של שמאלני

כנגד כל הליקויים

נדמה כי פעם בחודשיים מסבירים לנו שיש בלילה ליקוי ירח שלא היה כמותו מאתיים שנה, ובלית ברירה אתה חייב לצאת עם הילדים ולבהות בקסם המפוקפק הזה. שעה וחצי הסתכלתי לשמיים בשישי שעבר — מתתי לישון אבל הלחץ החברתי הכריע אותי — בהיתי באיזו נקודה מוארת זמן רב עד שהתחוור לי שאני מביט במנורת רחוב. אני חייב להודות שטרם הבנתי את הטיעון הזה של "פעם במאתיים שנה": מדוע העובדה שמשהו מתרחש פעם במאתיים שנה מחייבת אותי לצפות בו? העובדה שזה קורה פעם במאתיים שנה לא הופכת משהו למעניין, חברים. מדובר בירח שאולי יש לו גוון כלשהו. מה בעניין הבינוני הזה עוצר נשימה? ואם פעם…

להמשך קריאה כנגד כל הליקויים