פסיקת ההתפשרות

הרשו לי להציג בפניכם הצעת פשרה לחברה הישראלית. אני מכיר בכך שאיש אינו צפוי להקשיב לה, אבל כבר לימדונו רבותינו כי אף שלא עלינו המלאכה לגמור, אין אנו בני חורין להיבטל ממנה. הצעת הפשרה שלי באה לפוגג נושא שמאיים לפלג את ישראל: חוקי החסינות האישיים, שעל פי הדיווחים נתניהו זומם לחוקק כדי למלט את עצמו מאימת הדין. כי הרי לפנינו שתי אפשרויות מחרידות ומרחיקות לכת: אפשרות מחרידה אחת - שפחות מדוברת בתקשורת, ולכן אפתח בה - היא שחוקי החסינות לא יעברו, נתניהו יודח, יהיה פה כאוס פוליטי גדול בזמן שהוא ילך למשפט, ובעוד שנתיים או שלוש הוא יסיים את ההליך המשפטי בזיכוי מהדהד.…

להמשך קריאה פסיקת ההתפשרות

לקשור את הקצוות

כשהיינו בכיתה ב' או ג' הביאו לבית הספר מרצה שחזר מאתיופיה מסיור אצל אחינו היהודים, שחיו שם בגולה הדוויה. הימים ימי טרום מבצע משה ומבצע שלמה, והשמועות על קהילות יהודיות ממוצא אתיופי החלו להתפשט. המרצה הביא עימו שקופיות והראה לנו כיצד באתיופיה אכן יש קהילות עם בתי כנסת ומנהגים יהודיים. הוא היה נרגש, ודיבר על חצי שבט המנשה. כשסיים את הרצאתו בדמעות עם תפילה שאחינו יגיעו לארץ הקודש, הוא שאל האם למישהו מהתלמידים יש שאלה על ההרצאה. רק אחד הצביע. היה זה ילד שחיבבתי, אבל הוא לא היה לגמרי אפוי וחששתי משאלתו. עוד מעט נגיע למה שהוא שאל אבל ברשותכם, בואו נהיה עם…

להמשך קריאה לקשור את הקצוות

נקמת הטרקטור

הילדים הגדולים שלי נמצאים על סיפו של רישיון נהיגה, ונזכרתי שבימים ההם, ביישובי הגולן, הטסט היה רק רגע הכרזה רשמי על כך שאתה נוהג, אבל לא באמת חיכו עד אז. השאלה שנשאלה במטעים כשהיה צריך להזיז טרקטור לא הייתה ״למי יש רישיון״, אלא ״מי יודע לנהוג״, ובואו נודה - איזה ילד בכיתה י׳ לא חושב שהוא יודע לנהוג?  באחת הפעמים בימי הקיץ ההם ברמה, ביקשו ממני לקחת טרקטור עם נגרר גדול ממטע האגסים לתחנת הדלק. לא היססתי כמובן. לא העליתי על דעתי לסרב או להסתייג מכך שמדובר בטרקטור הנושא מטען כה גדול. יצאתי לדרך בעליצות, כשאני נוהג בביטחון רב בטרקטור אדום מסוג ג׳ון…

להמשך קריאה נקמת הטרקטור

לבחור להתמקד בטוב

ארבעה קורבנות ישראלים היו בסבב הלחימה האחרון: חרדי, ערבי, חילוני ודתי. לכל הפחות מדובר בסימבול. כי בעוד לנו המריבות הפנימיות נראות תמיד מאוד חשובות ודחופות, את אויבינו זה לא מעניין. הם לא רואים את ההבדלים בינינו. הם יורים על כולם. בסוף זה עניין של בחירה. אפשר לחפש תמיד את קבוצת החרדים שעושה מנגל ביום הזיכרון. יש כאלה. אבל אפשר גם ללכת לפגוש חרדים בגדוד נצח יהודה, ילדים מקסימים שבאו מבית חרדי והחליטו להתגייס לקרבי כדי להיות חלק מהישראליות. אפשר לעשות צילומי מסך של כל הפוסטים הדוחים של אלה שאמרו לתושבי הדרום המופגזים שמגיע להם כי הם הצביעו ביבי. יש פוסטים כאלה והם מעוררי…

להמשך קריאה לבחור להתמקד בטוב

כל העימות, רק העימות ושום דבר מלבד העימות

לפני כמה ימים פגשתי בחור חרדי צעיר בבית דפוס ירושלמי. הוא ניגש אליי בעיניים נוצצות. סיפר שהוא בן 20, עוזר פה בעסק לקרוב משפחה ומעת לעת גם חוטא בכתיבה. הוא ביקש טיפים ככותב. לשאלתי, הוא הסביר שרשמית הוא רשום בישיבה, אבל הוא לא בנוי ללמוד כל כך הרבה, אז הוא החל לעבוד קצת ומחפש אתגרים נוספים. שאלתי אותו אם שקל להתגייס. אמר שלא. בשנייה הראשונה כעסתי. שאלתי למה לא, ומתשובתו כעסתי יותר, כי הבנתי עד כמה הוא לא באמת השקיע מחשבה באופציה הזו ועד כמה דבר שברור לכל ישראלי בגילו, אצלו אפילו לא חולף בראש כאופציה. האם הוא לא רואה באיזו מדינה אנו…

להמשך קריאה כל העימות, רק העימות ושום דבר מלבד העימות