קריסת השּופּוני

בשבוע שעבר הזמנתי בעמוד הפייסבוק שלי חיילים בודדים שאין להם היכן להיות בחגים לכתוב לי על כך, והבטחתי לחבר אותם למשפחות שברצונן לארח חיילים. אחרי שעה היו לי כ־700 פניות ממשפחות שישמחו לארח. אנשים טובים מכל הארץ שכתבו לי שהם מוכנים, שיהיה כשר אם צריך ושהם יכולים לקחת את החייל ולהחזיר. האינבוקס שלי התמלא באהבת ישראל. אף אחד לא שאל שום שאלה על מי בדיוק החייל שיגיע, מהן דעותיו, מהי אמונתו; אנשים פשוט פתחו את הלב. מה שהתברר לי, אגב, זה שאין הרבה חיילים בודדים שלא מאורגנים ומטופלים, בזכות כמה עמותות ובזכות הצבא שמטפל באופן מסודר בנושא. מה שכן, היו כמה חיילים ולוחמים…

להמשך קריאה קריסת השּופּוני

הצִרצוּר הוא בשבילי

יש רגעים כאלה בחייו של הורה, שבהם פער הדורות בינו לבין ילדיו מכה בו במלוא העזוז. יום שישי, אני ברכב, משמש כנהג מלווה של ילדתי האהובה, נהגת חדשה בישראל. היא נוסעת להנאתה. זו הרי הרגשה מיוחדת עבור אדם צעיר, לנהוג את קילומטריו הראשונים. תחושה עילאית כזו. באופן ספציפי היא מבקשת לנהוג כל כך הרבה, שאני חושש שבקרוב היא לא תדע ללכת. מכל מקום, אנחנו שמים מוזיקה, הדרך יפה ואני אומר לה ברגע של אופוריה: "אז מה אביב, סיטואציה די מושלמת בסך הכל?" "כן", היא עונה בהסתייגות מסוימת. "אבל יש רק משהו עם המזגן שלא הבנתי". "מה לא הבנת?" תהיתי. "איך אני מכוונת אותו…

להמשך קריאה הצִרצוּר הוא בשבילי

זמן לתקן

פוליטיקאים יקרים, מימין ומשמאל, עכשיו כשהכל מסתיים עליכם לתקן את מה שקלקלתם. לא נסלח לכם אם שוב תפזרו את הכנסת בלי סיבה. לא נסלח לך, מר נתניהו, אם תיזום מהלך כזה בשנית ולא נסלח גם לחבריך ונגרריך אם הם יזרמו עם המהלך. לא נסלח גם לך, מר גנץ, אם בשם פסילה אישית תתעלם מרצון העם ותגרור את המערכת לכאוס. אנחנו מבינים שמערכת הבחירות הוציאה מכם את הרע והמפלג, אבל לא נסלח לכם אם תמשיכו לעשות זאת גם לאחר הבחירות. לא נסלח לך אביגדור ליברמן, אם תמשיך לחבוט ללא הרף בחרדים, לא לכם בכחול לבן אם תמשיכו לדבר על אחדות חילונית (איך זו אחדות…

להמשך קריאה זמן לתקן

מחפשים את האמצע

זו הייתה שנה שבה גיליתי על עצמי דבר עצוב: אינני באמת בן תרבות. ואיך גיליתי את זה? במוזיאונים. היינו בלונדון למשל, וכמקובל אצל תיירים המחשיבים עצמם בני אור, הלכנו למוזיאון המדע ולמוזיאון הטבע. וברור לי לגמרי כי שוחר תרבות הרואה עצמו כיצור תבוני אמור ליהנות מהשפע האינטלקטואלי והיפעה התרבותית הזאת. ובאתי בראש פתוח. באמת. אלה הרי מהמוזיאונים המפורסמים בעולם. אבל מסיבה שאיני יודע להסביר עוברות בערך 50 שניות, 50 שניות בלבד, מהרגע שאני נכנס למוזיאון, כל מוזיאון, עד שאני מרגיש תשוקה עמוקה לשנ"צ. 50 שניות של הנאה תרבותית יש לי ואז אני מסתכל על המוזיאון כצייד המחפש מקום לשנ"צ. אני חולף באבחה על…

להמשך קריאה מחפשים את האמצע

זיגמונד ואני

יצאתי הרגע מהמקלחת, ואני חייב להודות שיש לי קושי מאוד גדול להבין ברזים חדשים. נכון, גם במקלחות פשוטות עם שני ברזים אני תמיד מתבלבל בין החמים לקרים, אבל לפעמים יש קונסטרוקציות של מדעני חלל. אתה מגיע לאיזו דירה או חדר במלון, ומגלה שיש שם איזה 60 צירופים אפשריים. ממקום אחד אתה שולט בזרם; ידית אחרת אחראית על חום וקור; ואם תרצה להעביר מים כדי שייצאו מהדוש, אתה צריך למשוך איזה משהו באלכסון. ואתה מביט על כל החרא הזה ואומר: מה לעזאזל עשיתי רע בחיי שגם להתקלח עם פאקינג מים חמים דורש ממני לפתור פה סודוקו? אני מנסה לחשוב כמה אנשים עירומים עמדו במקלחת…

להמשך קריאה זיגמונד ואני