מריבות עושים באהבה, או לא עושים בכלל

עוד יומיים בחירות ובכל מקום מנפחים לכם את השכל עם ניתוחים, המלצות וויכוחים. ובכן, לא פה. תודה, אבל לא תודה. אני, במקום פוליטיקה, החלטתי להזמין אתכם ללמוד יחד ולהתעמק לזמן קצר במקורות היהודיים שלנו, כדי להיזכר כמה חשובה היא האחדות. הנה למשל דבר נפלא שאמרו חז"ל בספר במדבר רבה. אני מפציר בכם להתייחס לטקסט הנפלא הזה באופן ספרותי, כלומר גם אם אינכם מסוגלים לדמיין את כיסאו של ה' כי בעיניכם אין בכלל דבר כזה, תבינו שזו עשויה להיות פשוט מטאפורה נפלאה למצב רוחני מתוקן ונכון: "משל לפלטין שהייתה בנויה על גבי ספינות. כל זמן שהספינות מחוברות, פלטין שעל גביהן עומדת. כך כביכול כסאו…

להמשך קריאה מריבות עושים באהבה, או לא עושים בכלל

הוויכוח שלי עם יאיר גולן

זה טור על שני דיאלוגים: אחד עם אפרת; והשני עם ח"כ יאיר גולן. שניהם העסיקו אותי בשבוע שעבר. זה התחיל בשבת, כאשר אפרת עברה על כל מיני ארגזים ישנים ושקעה בנוסטלגיה. בין היתר היא הראתה לילדים תיק עבודות שהכנתי בגיל 22 כדי להתקבל כקופירייטר למשרדי פרסום. היו שם כל מיני סיסמאות שניסחתי כפרילנסר למשרד פרסום דתי, שעיקר לקוחותיו היו התנחלויות. בין הלהיטים שהיו שם בלטו "מעלה חבר מעל ומעבר" ו"בואו לבקעה, מזיעים פה גם בתחת" (סתם. רק את “מעלה חבר” שמתי בתיק עבודות. הסיסמה על הבקעה לא התקבלה בסוף).  עד כאן הכל בסדר. אלא שהמצב החריף כאשר אפרת עברה לאגף אחר בארכיון המשפחתי,…

להמשך קריאה הוויכוח שלי עם יאיר גולן

משחקי הכיס

1. בגלל שבוטלה לנו נסיעה לחופים טרופיים שתיכננו בקפידה לכבוד ימי ההולדת של אפרת ושלי, החלטנו להתפנק במלון נחשב, ולא משנה הכסף. ביררנו בקרב מביני דבר וקיבלנו כמה שמות, אחד מהם היה מלון בראשית במצפה־רמון (כדי למנוע לזות שפתיים אציין ששילמתי כאחד האדם). המלון עצמו לא איכזב: המכתש אדיר ביופיו, האיילים שמסתובבים במתחם מרחיבי לב ואפילו מצאתי עם מי לשחק טניס. הבעיה הייתה אישית. גיליתי שאני תחת מתקפה נוירוטית מטורללת. בגלל שבאנו למקום שאמרו לי שהוא "נחשב", לא הצלחתי ליהנות. כל דבר היה נראה לי רגיל מדי, או כמו ששאלתי את אפרת לאחר הצ'ק־אין: "אשכרה לוקחים אותנו מהלובי לחדר עם רכב טוק־טוק קטן…

להמשך קריאה משחקי הכיס

למה לא כתבתי כלום על נעמה יששכר

אשרי ומה טוב חלקי שלא כתבתי מילה על נעמה יששכר כשזאת הייתה בכלא ברוסיה. עשיתי זאת כהסקת מסקנות מהשטויות שכתבתי כאשר גלעד שליט היה בשבי. הבעיה היא שאני כמעט היחיד שהסיק מסקנות. כל היתר עסקו בהפיכת נעמה במהירות לנושא לאומי, ואז מיד עם חזרתה - להלקאה עצמית על כך שהיא הפכה להיות נושא לאומי. עניין פתולוגי. מה שניחם אותי היו הבדיחות ברשת שהיו ממש טובות. במיוחד זו של מישהו, שזרק רעיון: "כשנעמה חוזרת בואו נעשה כאילו לא קרה כלום - והיא סתם אכלה סטלה רעה כל הזמן הזה". דבר מעניין ששמתי אליו לב בהתנהלות משפחת יששכר אחרי שנעמה הגיעה, זו המהירות שבה אדם…

להמשך קריאה למה לא כתבתי כלום על נעמה יששכר